תקד

ובתוך היש יומשך בחי' אין שהוא אא"ס ב"ה שאין עוד מלבדו כו' והיינו ע"י ביטול היש לאין אך לא היה באפשרי שיתהוו עולמות בי"ע בלתי שיאצלו תחלה כל הע"ס דאצי' וכמ"ש בתו"א בד"ה כי אתה אבינו בדרושי פורים ולכך כשנאצלה בחי' חכ' דאצי' שאז אין נגלה כ"א היא בלבד (והיא כללות עולם האצי' שאצי' היא חכמה דכללות העולמות) ובחי' אלקים שהוא מל' דאצי' שהיא מקור לבי"ע הי' אז בה בבחי' מילוי שהוא בחי' העלם אך המילוי הוא עיקר המכוון שלו ית', והוא כנ"ל שעיקר כוונת המאציל ב"ה שהאציל הע"ס דאצי' הוא בכדי שיוכל להתהוות מל' דאצי' שהיא מקור לבי"ע בכדי שיהי' המאציל ית' מלך על עם כו' (וזהו שאע"פ שבסדר הבריאה קדמו שמים ז"א לארץ שהיא מל' דאצי' אבל במחשבה ארץ קדמה כו', ועמ"ש בבה"ז ר"פ ויצא גבי וזרח השמש כו' אל מקומו שואף כו' ג"כ מענין זה כמש"כ) וזהו ענין כח ה' שהוא המילוי, דהיינו בחי' מל' דאצי' מקור דבי"ע כשהיא עדיין בבחי' מילוי והעלם בחכמה דאצי' כו' (וזהו ענין כ"ח שנה שנתן יעקב שהוא תפארת לדוד שהוא מל' כמ"ש בזח"א וישלח קס"ח והיינו שהוא המשיך בחי' המל' מההעלם אל הגילוי והמשיך בה בחי' כח אד' מההעלם אל הגילוי, וזהו ג"כ ענין אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה פי' ארבע הם ד' אותיות שם הוי' וזהו עצם החכמה ולכך נק' רוחב היריעה אבל האורך הוא המשכה והתפשטות בחי' זו למטה, והוא כ"ח היינו בחי' המילוי שבו ועל ידו נמשך המשכת וגילוי החכמה כענין המל' שם אלקי' בחי' דיבור שבו וע"י נמשך החכמה אך שהמשכה זו באה ע"י צמצומים והתחלקות כדי שיומשך בבי"ע כו', וכ"ז נמדד באמה הוא קו המדה. ועמ"ש מזה ע"פ הזח"ב פקודי דרל"ג). וזהו יגדל נא כח אדנ"י שיומשך מבחי' יו"ד רבתי דיגדל שהוא מו"ס דא"א שמלובש בו גבורה דע"י (היינו בחי' גבורותיו וכבוד הדר מלכותו שהוא מל' דא"ס שנמשך ע"י גבורות להתלבש במו"ס דא"א) שהוא קו המדה כח היינו מל' דאצילות כשהיא בבחי' העלם בח"ע שהוא המילוי דשם הוי' כנ"ל שהוא המכוון העיקרי שבשבילה ולצרכה נאצלו כל הע"ס שלמעלה הימנה (ומה שנק' כח אד' י"ל לפי שבחי' מילוי הנ"ל הוא שרש הכח והמקור לשם אד' שהוא מל' דאצי' כשנעשית מקור לבי"ע עי' במק"מ ר"פ בראשית, א"נ שבחי' זו נק' כח לפי שהוא המכוון העיקרי כנ"ל. ובזה יובן מה שהמל' נק' אבן שתיה ושתיה מלשון יסוד שהיא יסוד ותכלית המכוון ע' זח"א ויחי דרל"א א'), וזהו שישראל ממשיכים מראשית הקו לחדש מע"ב, דהיינו שממשיכים מח"ס שבו מלובש גבורה דע"י שהוא קו המדה ועיקר ותכלית ההמשכה למל' דאצי' ובשבילה ממשיכים ג"כ לחדש גם כל ע"ס דאצילות כדי שיומשך האור אח"כ למל' דאצי' כו' וע' בזח"א בראשית דכ"ד סע"א גבי זרקא כו' היתה לראש כו' ברישא דכל רישין סלקא כו' ע"ש והיינו לפי שזהו עיקר המכוון בהשתל' כו', (ואף שבודאי האור שנמשך בח"ע הוא גדול יותר ממה שנמשך למל' דאצי' אעפ"כ עיקר המכוון הוא שיומשך למל' דאצי' ועד"מ כמארז"ל כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש כו' ועמ"ש בתו"א פ' יתרו בביאור ע"פ משה ידבר המתחיל ג"כ משה ידבר גבי כי כדי להמשיך למטה הוצרך להמשיך למעלה כו', ועיין באוצ"ח מענין קב חרובין ומענין רוצה אשה בקב כו' שבחי' קב הוא ג"כ המילויים דע"ב ס"ג מ"ה שנמשכים לנוק' שם ב"ן. ומכל הנ"ל יובן הטעם דרוצה