תצז

עכ"ז אין לו להרבות כללות על יותר מע"ס אלא עשירותו יהי' בריבוי השפע ואור או היותו כלול מעשר פעמים הרבה כו' והדל לא ימעיט כו' אין עניותו לפחות מע"ס כלל שאין לפחות מהן בענין עשר ולא תשע אלא עניותו הוא במיעוט שפעו או מיעוט כללות מהעשר כו' ע"ש באריכות, הרי שעם היות המדה אחת ממש בחי' יוד והוא חכ' הכלול מע"ס עכ"ז יש חילוק עצום בין ע"ס שבבחי' עני מן הדעת לגבי ע"ס שבבחי' עמודא דאמצעיתא הנק' עשיר כו' שהן בריבוי שפע ואור כו' וכמו שאין ערוך ע"ס שבנה"א ההדיוט שבישראל שהן ממדריגות התחתונות דע"ס דעשי' לגבי ע"ס שבנה"א של מרע"ה שהן מרוממות האצי' כו' אף שע"ז ממש נאמר העשיר כו' והדל כו' כי מ"מ בכל א' יש ע"ס עשר ולא תשע עשר ולא י"א כו'. ועד"ז יובן ענין יגדל נא עם היות הכל בחי' יוד אמנם לפי כי ביגדל היוד רבתי זהו מורה על שההמשכה של הע"ס יהיו באין בריבוי שפע ואור עצום במאוד כו'. ויובן עוד עפמ"ש בפרד"ס שער מהות והנהגה פ' י"ג היחוד השני והוא להשפיע שפע רב דרך הצינורות ביותר על ענין הבריאה כו' ע"ש והגדלה זו נמשך עד בחי' מל' שהיא בחי' עשרה מאמרות ע"ס דב"ן להגדילם להיות מאירים בריבוי אור ושפע ע"י שיומשך ממל' דא"ס במל' דאצי' ומזה יומשך הגילוי למטה כי עכשיו אותותינו לא ראינו כרחל לפני גוזזיה נאלמה אבל ע"י המשכה זו יהי' הגילוי למטה כי פי הוי' דבר, ועמ"ש בת"א סד"ה ואלה שמות כו' הפרש בין כשהדבור מקבל מבחי' יעקב ובין כשמקבל מחכמה עילאה כו'.

(ב) והקו המדה נמשך מלמעלה למטה שראשית הקו הוא בחי' עליונה יותר כו' (ושיש כמה בחי' מדריגות קו המדה) וזהו יגדל נא יוד רבתי להמשיך מראשית הקו המדה שבח"ס (וענין הברכה בבחי' מדה יובן מענין אריכות ימים שלפני המבול ומענין מ"ש בפרדס גבי העשיר לא ירבה וע' לקמן אות ז' וסוף אות ד' גבי ואמלאהו).

ג) כאשר דברת לאמר. פי' זה הכח שיש בישראל להמשיך מראשית הקו הוא ע"י בחי' דברתי לאמר שהו"ע עסק התורה שהוא בחי' ודברי אשר שמתי בפיך. והענין כי משה הוא בחי' יסוד אבא וזהו וידבר ה' אל משה, שה' הוא אא"ס ב"ה שנמשך ומאיר ומתלבש ביסוד אבא והיינו ענין וידבר ה' אל משה, דבר אל בנ"י פי' בנ"י הם בחי' נו"ה (כי ישראל היינו ז"א ובנ"י הם נו"ה ולפי"ז סדר המשכה זו מיסוד אבא אל נו"ה דז"א