תצה

נמשכת בבחי' א"ס ממש ולא הי' אפשר שיאצל מדה אחרת שלמטה הימנה כי לא היתה פוסקת כלל בחי' חכ' מלהיות נמשך שיוכל ליאצל מדה אחרת שהיא מדת חסד וכדומה, ולא הי' אפשר כלל אז שיומשך מאא"ס ב"ה בחי' ע"ס בבחי' התחלקות, ולזה הוא הקו המדה שהוא המודד כל הע"ס שיהי' בבחי' מדה פי' שהמדידה שלו הוא בחי' צמצום והסתר, שכשנאצלה בחי' חכ' אזי הוא מודדה שיהי' נמשכת בבחי' מדה וגבול כמה במדה יומשך ויאצל בחי' חכ' ולא יותר שלא תהי' נמשכת בלי גבול כ"א תיכף כשכלה שיעור מדתה של המשכת החכ' אזי הוא מסתיר את אור החכ' שיפסוק מלהיות נמשך עוד ואזי יתחיל להיות נמשך מדה אחרת שהוא מדת חסד שלמטה ממנה, וכן במדת החסד הוא מודדה בשיעור ומדה כמה יומשך ממדת החסד וכשנמשך מדת החסד כשיעור מדתו אזי הקו המדה הוא מסתיר ומצמצם את אור החסד שיופסק מלהמשך עוד ויתחיל להיות נמשך מדת גבורה שלמטה הימנה ועד"ז הוא בכולן (וזהו ע"ד מארז"ל לעולם ישלש אדם תלמודו שליש במקרא כו' נמצא זהו בחי' מדה לשיעור התפשטות החכמה וכן במדות ארז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש כו') וזהו ענין קו המדה שהוא עושה שיוכל להיות נמשך מאא"ס ב"ה שכשמו כן הוא בלתי גבול ותכלית, בחי' ע"ס בבחי' התחלקות והוא כנ"ל שהוא מודד כל א' במדה כמה יומשך ולא יותר שמצמצמו ומסתיר אורו ומתחיל להמשיך המדה אחרת כו' משא"כ זולתו לא הי' אפשר לימשך כלל מאא"ס ב"ה בבחי' התחלקות לע"ס (וזהו שקו המדה הוא גבורה דעתיק המלובש בחכמה סתימאה, כי הנה מבואר במ"א בפי' יהי רצון ששרש בחי' החיוב והגבול נמשך מצד החכמה אבל הכתר ורצה"ע כולו רחמים פשוטים ואין בו שום מקור בחי' דין כלל וע"כ גם בחי' קו המדה מתחיל רק מבחי' חכ' היינו ח"ס חכ' שבכתר שם נמשך בחי' הגבורה דע"י להיות מגביל כל ההמשכות כפי שמחייבת הח"ס אבל בחי' כתר שבכתר הוא למעלה עדיין מבחי' קו המדה כו'. ובמ"א עפ"י מאמר הזח"ב פקודי דרל"ג נת' שיש כמה בחי' בקו המדה היינו קנה המדה וקו המדה אשר בקנה המדה נמדד עלמא דאתכסי' ובקו המדה עלמא דאתגלי' ואפשר קנה המדה הוא דכורא וקו המדה ב"ן נוק' ועלמא דאתכסי' י"ל סוכ"ע ועלמא דאתגלי' ממכ"ע כי סוכ"ע ג"כ בגדר עלמין כו'. גם נת' במ"א בד"ה אתם נצבים ענין ושקל בפלס כו' שיש בחי' פלס שבו נשקל בחי' הרים הגבוהים חג"ת דא"א ויש בחי' מאזנים שבהם נשקלים הגבעות חג"ת דז"א כו'), ומכ"ז יובן ג"כ ענין התחלקות העשרה מאמרות שמהן נתהוו ריבוי הנבראים אין קץ ותכלית ששרש התחלקות כ"ב אותיות הדבור נמשך מן החכ', בחכ' יסד ארץ, אבא יסד ברתא, כי התחלקות האותיות זהו ג"כ ע"י ה"ג קו המדה שבחכ' ע"ד מדידת הע"ס ע"י החכ', וזהו ענין ל"ב נ"ח שהן ע"ס וכ"ב אותיות כמ"ש בס"י בתחלתו.ב) אך י"ל משנז"ל שהקו המדה הוא נמשך ויורד בכל הע"ס איך שייך בבחי' שלמעלה מהמקום מעלה ומטה. והענין הוא שאין הפי' של בחי' מעלה ומטה בבחי' מקום ח"ו כ"א הפי' של מעלה ומטה הוא בבחי'