תצ

בחי' חיצוניות והב' הוא בחי' רצה"ע הנמשך ומאיר בהם. כי הנה יש בחי' רצה"ע שלמעלה מהחכמה ויש רצה"ת הנולד מהשכל, והתורה והמצות נמשכו מרצה"ע ב"ה כי אורייתא מחכמה הוא דנפקת אבל שרשה הוא למעלה מהחכמה שהוא רצה"ע ב"ה והוא בחי' אדם ממש אדמה לעליון הוא אא"ס ב"ה ממש כי הרצון עליון הוא בחי' כתר שנק' ג"כ א"ס כו' ולכן נק' אדם אדמה לעליון והוא הנמשך ומתלבש בפנימיות הבחי' הנק' כמראה אדם רמ"ח אברי' כו' וכמ"ש בזח"ב משפטי' קכ"ב א' אדם היינו אריך כמראה אדם היינו זעיר כו' ע"ש, וזהו וזאת לפנים בישראל ישראל היינו ז"א וזאת שהיא התורה היא מלובשת בפנימיות ז"א היינו אור א"א המלובש בז"א וכמ"ש בזח"ג אחרי ס"ו ב' בפי' בי נשבעתי כו'. וזהו שמברכים עליה אקב"ו כו' שנמשכי' מבחי' קדש העליון כו' וכנז' במ"א. והנה יש ג' מדריגות תורה ועבודה וגמ"ח תורה הוא בחי' המשכה מלמעלה למטה כו' (כמשי"ת) וגמ"ח הוא ג"כ בחי' השפעה מלמעלמ"ט להחיות רוח שפלים ולב נדכאים כו', ועבודה הוא בחי' העלאת מ"ן מלמטה למעלה שזו הי' בזמן בהמ"ק מעשה הקרבנות כו' דכתיב בהן לריח ניחוח אשה לה' כו' שהוא הכל בחי' עליות (ועמ"ש מזה בד"ה זכור ושמור בדבור אחד, וזהו להודיע לבנה"א גבורותיו וכבוד הדר מלכותו, הדר הוא לשון הידור הוא ע"י התכללות ג' גוונין שהן תורה ועבודה וגמ"ח וכמו ג' גווני הקשת כו' שנא' כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה כו' כן הם ג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח, גמ"ח היינו השפעה מלמעלה למטה להחיות רוח שפלים ולב נדכאים כו', אך המשכה זו הוא עדיין בבחי' מקיף וימינו תחבקני, עבודה הוא בחי' העלאת מ"ן מלמטה למעלה שזו הי' בזמן ביהמ"ק מעשה הקרבנות כו' דכתיב בהן לריח ניחוח אשה להוי' שהוא הכל בחי' עליות ותורה הוא המשכה מלמעלמ"ט בבחי' פנימיות וזהו"ע ההידור מבחי' ג' גווני הקשת כו' ועי"ז ממשיכי' מבחי' עצמות אא"ס ממש שעז"נ הוד והדר לבשת כו' וכמ"ש במדרש ע"פ ולקחתם לכם פרי עץ הדר זה הקב"ה שנאמר הוד והדר לבשת ברבות אמור פ"ל כו', ועז"נ הנך יפה דודי כו', תפארת וכתר ענין א' הוא והו"ע יאר ה' פניו חכמת אדם תאיר פניו כו'.

ד) והנה עתה משחרב ביהמ"ק תקנו אכנה"ג את התפלה במקום קרבן כו' שבחי' תפלה הוא ג"כ בחי' העלאת מ"ן מלמטה למעלה, וכדכתיב אליך ה' נפשי אשא שירצה ליכלל ביחודו ית' (ועמ"ש בד"ה לבבתני אחותי), ובחי' תורה הוא בחי' המשכה מלמעלה למטה כנ"ל, אך א"א להגיע לבחי' תורה בלתי התפלה שקודם לכן כי אורייתא הוא מחכמה הוא דנפקא כנ"ל והחכמה היא מאין תמצא וא"א להגיע לבחי' אין בלתי שימסור נפשו תחלה להוי' אחד בתפלה, שע"י המס"נ דוקא שבתפלה שמבטל רצונו