תפה

ד) אך עיקר פי' להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו בא להורות ענין עמוק. והוא איך שע"י תורה ומצות ממשיכים תוספת אור בבחי' הדבור עליון והוא מבחי' הדר מלכותו כו' וזהו ענין יהא שמיה רבא מברך כו' וכמשי"ת בס"ד, והענין כי הנה ה' דהאדם הוא הא הידיעה ורומז על האדם הידוע היינו האדם שעל דמות הכסא והוא בחי' תורה כדפי' בזח"א נח דע"א סע"ב וכמ"ש זאת התורה אדם. וכן כתיב וזאת לפנים בישראל שבחינת התורה שנק' זאת היא לפנים בישראל שהיא מלובשת בתוך הפנימית של ישראל. פי' שכמו באדם הגשמי יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים כמ"כ ממש הוא למעלה שעל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו, שיש בו רמ"ח איברים ושס"ה גידים עד"מ והוא רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שרמ"ח מ"ע נק' רמ"ח איברים דמלכא ושס"ה ל"ת הם נק' שס"ה גידים שבהם נמשך הדם שהוא הנפש כו' וע' באגה"ק ד"ה אשרנו מה טוב חלקנו. והנה עד"מ באדם האיברים הם כלים אכן בתוכם מלובש אור וחיות מהנפש בכל אבר לפי מזגו ותכונתו ודרך כלל הם ג' בחי' מחשבה ודבור ומעשה וגם בחי' הרצון שולט ומושל על כל האיברים ומתפשט בהם להניע הרגל כפי רצונו ותיומ"י שעולה כן ברצונו אזי מיד תתנענע רגלו שכל האיברים בטלים לגבי הרצון הנמשך ומאיר ומתפשט בהם. וזהו עיקר בחינת אדם הנמשך ומתלבש תוך הגוף שהוא חיצוניות האדם א' הוא מחשבה ד' דבור מ' מעשה כו' ובכלל מחשבה הוא בחי' רצון וגם אית רצון ואית רצון והכל נק' מחשבה דכמה מחשבתין אינון כו' ועד"ז יובן הנמשל למעלה בענין בחי' אדם שעל הכסא שהוא בחינת תורה יש גם כן ב' בחי' הא' מה שהמצות הם נק' איברים היינו בחינת כלים חסד דרועא ימינא כו' וזהו הנק' כמראה אדם בכף הדמיון כי הוא עדיין בחי' חיצוניות והב' הוא בחי' רצון העליון הנמשך ומאיר בהם, כי הנה יש בחי' רצון העליון שלמעלה מהחכמה ויש רצון התחתון הנולד מהשכל, והתורה והמצות נמשכו מרצון העליון ב"ה כי אורייתא מחכמה הוא דנפקא אבל שרשה הוא למעלה מהחכמה שהוא רצון העליון ב"ה והוא בחי' אדם ממש אדמה לעליון הוא אור א"ס ב"ה ממש כי הרצון עליון הוא בחי' כתר שנק' ג"כ א"ס כו' לכן נק' אדם אדמה לעליון והוא הנמשך ומתלבש בפנימיות הבחי' הנק' כמראה אדם *