תפד

בחינות במלאכים שלמעלה, יש מלאכים שהם בחי' משפיעים שמשפיעים כל ההשפעות לעוה"ז ע"י המזלות כו' והם בחי' האופנים שאומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ברוך הוא המשכה שיומשך כבוד ה' מבחי' מקומו שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כו' וזהו ענין ברוך המקום והוא בחי' המשכת השפע דלעילא שממשיכים האופנים באמרם ברוך כו', ויש בחי' מלאכים שהם בחי' מקבלים כמ"ש וקרא זא"ז ואמר קדוש ותרגומו ומקבלין דין מן דין, דהיינו שאינן בחי' משפיעים כלל למטה כ"א בחי' מקבלים והיינו לפי שאומרים קדוש כו' וכמ"ש במ"א דקדוש הוא בחי' רצוא וברוך הוא בחי' שוב והשרפי' הם תמיד בבחי' רצוא וביטול כו' ולכן הם נעלים מבחי' האופנים המשפיעים כי הרצוא הוא מבחי' ש' מ"ה והשוב מבחי' ש' ב"ן כו' וזהו ענין רוח האדם היא העולה למעלה אדם היינו ש' מ"ה ורוח הבהמה ש' ב"ן היא היורדת להשפיע למטה כו'. וזהו אלף אלפים ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון בדניאל סי' ז'. פי' ישמשוני' הם המלאכים המשפיעים למטה ע"י שאומרי' ברוך. ורבוא רבבן קדמוהי יקומון היינו המלאכים האומרי' קדוש היינו כמו שהוא ית' קדוש ומובדל וזהו קדמוהי ממש יקומון דהיינו למעלה מבחי' ברוך כו' ממקומו שהוא מקומו של עולם בחי' ממכ"ע כ"א קדמוהי ממש בחי' מהותו ועצמותו ית'. וע' זח"ב פקודי דרנ"ב ב'. ועמ"ש בביאור הזהר בשלח דמ"ח ע"ב גבי ת"ח כל משריין דלעילא וכל אינון רתיכין, דענין משריין ורתיכין הם ב' בחי' הנ"ל ומשם יובן שהמלאכים האומרים קדוש הם מעלים עמהם ג"כ המדרגות שלמטה מהם ועד"ז י"ל שהם המעלים ג"כ התפלות והאהוי"ר של האדם כו' ע"ש. והנה בכל בחי' משני מדרגות המלאכים הנ"ל יש כמה וכמה מלאכים אין קץ כמ"ש אלף אלפין ורבוא רבבן. ובגמ' ובמדרש אמרו אלף אלפים מספר גדוד אחד אבל לגדודיו אין מספר כמ"ש היש מספר לגדודיו וזהו ענין להודיע לבנה"א גבורותיו וכבוד כו' פי' שכל העולמו' וריבוי המלאכים המשפיעים והמקבלים נבראו ע"י צירופי אותיות דיבורו ית' שהם עשרה מאמרות שמהם נבראו כל העולמות, שהם הכל גבורותיו שהם מיני צמצומים שיהיה התחלקות רבוי הצירופים כ"כ וגם כי האותיות נק' אבנים שהם כמו בחי' דומם אצלו ית' וזהו ברוך עושה בראשית, וארז"ל בראשית נמי מאמר הוא, והיינו ענין במאמר אחד יכול להבראות פי' בראשית הוא חכמה שמשם מקור התחלקות האותיות וכנ"ל ולכן נק' מאמר אחד אשר בחכמה עדיין כל האותיות והצירופים כלולים יחד ומ"מ גם חכמה היא בחי' מאמר ועשייה ממש לגבי א"ס ב"ה כמ"ש כולם בחכמה עשית, (אך פי' כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו היינו כי גם להיות התהוות דבור מן החכמה הוא ע"י גבורות וצמצומים רבים כמבואר בת"א גבי פורים בד"ה כי אברהם שמהמוח יוצא ההמשכה דרך הגידים ללב שהן המדות ומן הלב אשר שם הריאה מתחיל להיות בחינת דבור שיוצא הבל מן הריאה ונעשה קול נמצא שהתלבשות החיות מן החכמה אל הדבור הוא ע"י המדות שבלב ע"י צמצומים דרך נקבים וחלונות עכ"ל. ועמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזח"ג קדושים פ"ו ע"פ לפני לא נוצר אל כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.