תפג

מהחכמה, וזהו בראשית נמי מאמר הוא כו' וע' מזה בת"א בביאור דמזוזה מימין בתחלתו שבחי' החכמה הוא בחי' גבורות דהיינו התחלקות כו' ושרש החכמה כו' קו המדה כו' והגילוי הוא בחכמה דאצילות אור אבא ושם מה רבו מעשיך כו' אך שהיו כלולים בחכמה כו' ונפרטו בע"מ שנברא העולם כו' ע"ש, ועיין עוד מענין רבוי התחלקות שהוא ע"י הדבור בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי' וארא כו' שזהו ג"כ ענין שם הוי' ושם אלקים דשם אלקים הוא לשון רבים ע"ש רבוי התחלקות בהתפשטות החיות כו' משא"כ הוי' נק' אחד שהוי' הוא בחי' מקור כל הויות ושרשא דכולא קודם שבא לידי המשכה וגילוי באותיות הדבור כו' ע"ש. אמנם נראה דשם הוי' ג"כ הרי היוד בחכמה ה' בבינה כו' וא"כ הוא מקור להתחלקות אותיות הדבור, וע"ז נאמר מה רבו מעשיך הוי' כולם בחכמה עשית כי הוי' בחכמה יסד ארץ שהוא הדבור. אכן בחי' שמו הגדול כמו עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד היינו למעלה מעלה מהחכמה, כי שמו בגימ' רצון והרצון הוא כתר עליון שלמעלה מהחכמה וכ"ש שמו הגדול בחי' רעוא דכל רעוין כו' וכ"ש לפמשנ"ת דשמו הגדול היינו אור א"ס ממש ולכן י"ל הוי' הוא אחד אכן שמו הגדול בחי' יחיד כי אחד א' המשכה מבחי' נוצר חסד לאלפים להיות אאלפך חכמה וזהו ח' דאחד וממנו נמשך בדלית רבתי בחי' הדבור, וא"כ פי' אחד היינו הדבור כמו שהוא כלול במקורו ח"ע עיין בתניא פ"כ ופרק כ"א ועיין מענין לאלפים בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם.

ג) וזהו כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו להודיע לבני האדם גבורותיו כו' שהם הצמצומים של אור א"ס ב"ה שברא עולמות עד אין קץ בהתחלקות עד אין קץ, מינים ממינים שונים, שכמו שאנו רואין התחלקות מיני הדצ"ח בעוה"ז ואין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, והמזלות מקבלים מע' שרים והשרים מקבלים משמרי האופנים כו', דהנה יש ב' *