תעז
למעלה ע"י בכל מאדך וכן נת' בד"ה והתהלכתי בתוככם ב' בחי' הילוך א' המשכה כנ"ל והב' העלאה עליות ממכ"ע בסוכ"ע, ולכן ע"י כח אד' ההמשכה שע"י המצות הילוך הא' עי"ז יבא להילוך הב' בכל מאדך, וכענין מ"ש בפי' מחצית השקל היורד מלמעלמ"ט מבחי' קדש אקב"ו עי"ז מגביה המחצית הב' מלמטה למעלה עכ"ה) וכמו שבעוה"ז דוקא מאיר כח הסוכ"ע שיהי' האדם מהלך ע"י מעשה המצות והיום דוקא לעשותם כן גם ענין התשובה הוא בעוה"ז דוקא מה"ט ועז"נ ועתה יגדל נא כח אד' שיומשך למטה עד שאפי' דבר שנפל למטה יגביה וינשא בכח זה (הג"ה ועמ"ש בענין סומך ה' לכל הנופלים בד"ה כי ההרים ימושו ובד"ה ובהגיע תור אסתר ומ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו בד"ה קדש ישראל לה', גם להעיר מענין לכה דודי לקראת כלה, אך כדי להיות נושא עון צ"ל יגדל נא כח אד' שיוכל להעלות גם העון כו', ועמ"ש בפי' ושקל בפלס הרים וגבעות במאזני' סד"ה אתם נצבים והפלס מגביה משא כבד יותר מהמאזני' יעו"ש עד"ז יובן ההפרש בענין כח אד' שע"י יגדל נא כח יגביה להיות ג"כ נושא עון כו', ובמא"א פלס הוא בינה, ובינה ג"כ נק' כח כו', ולענין כח אד' יש להעיר מענין סוף מעשה במח"ת, ופי' מראש מקדם נסוכה כי היוד דשם אד' הוא היוד דשם הוי' כו' ואע"פ שהוא סוף במעשה במחשבת המאציל היתה תחילה כי תוארי ט' הספי' הי' אפשר להמאציל לתארם גם שלא הי' פועל אותם באותם התוארים אבל לא יצא לו לתאר מלכות אם אינו שולט על אחרים ועל ידה יתראה כח אלקותו וממשלתו ולכן במחשבת המאציל היתה תחלה עכ"ל ס' ערוגת הבושם בפי' לכה דודי, ופי' כי היוד דהוי' שהוא במח' תחלה הנה בשם אד' הוא בסוף בסוד חותם המתהפך כי מה שבמח' הוא תחלה ועיקר המכוון בא בדבור בסוף כמ"ש ע"פ אל יתהלל החכם בחכמתו כו' כי אם בזאת יתהלל כו' ועמ"ש ע"פ כסא כבוד מרום ושהתהוות בי"ע ע"י המל' יש בו גדולת המאציל יותר מאצי' ע"ס כו' ומ"ש ע"פ והנה באר בשדה שהוא שם אד' וג"כ ע"ד באר את התורה ומהבאר נמשך מים חיים שיהי' העלאת מ"ן לגילוי מקור מים חיים שיהי' דירה בתחתונים).ד) כאשר דברת לאמר פי' ארך אפים שיהא שפע הפנים ארוך ונמשך עד למטה מאד (הג"ה במא"א א' קכ"ד אריך אנפין כו' שיש לו ש"ע נהורין נמצא שיש לו ארך יותר מז"א שאין לו רק ק"כ כו' וכל אריכות מצדו כי הוא נק' ארוך פרצוף היותר ארוך מכל האצי' וממנו אורך ימים וממנו ארוכה דארך אפים ר"ל אסוותא דאנפין כו' עכ"ל ועמ"ש בענין כל המאריך באחד כו' ולפי"ז חסידים הראשוני' שהיו מאריכין ושוהי' בתפילתם ט' שעות ביום י"ל כדי להמשיך ש"ע נהורין דא"א כי ש"ע נהורין אלו הם ט"ס דא"א כמ"ש בע"ח שא"א פי"ד, וכן י"ל בענין ט' ברכות דר"ה וזהו ענין כסא דמלכא משיחא מחזיק רכ"א לוגין כמנין ארך שנא' כוסי רויה כו', ולפי פשוטו ארך אפים הוא כמ"ש בישעי' סי' מ"ח ט' למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך וע' מזה ברבות פ' במדבר ספ"ה, ובפרדס ערך אנפי רברבי וערך אריך וערך ארך אפים פי' ארך אפים בתפארת, וצ"ל שהוא ע"ד כי תפארת עולה עד הכתר ולכן גם כן קדוש הוא בת"ת מה"ט כמ"ש בלק"ת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.