תעה

הדל"ת ונעשה ה' כנז' בתו"א סד"ה המגביהי לשבת כו', וכן הובא בפרדס שער כ"ז הוא שער האותיות ספ"ז בשם הרע"מ וז"ל ה' ד' הות מדאתחבר דכורא עמה אתעברת ואתעבידת ה' עכ"ל, וע"ש ג"כ ספ"ח כשנמשך הוי"ו לתוך הדלי"ת אז היא מליאה כל טוב כו', ועמ"ש בפי' צדק מלאה ימינך בד"ה ולא אבה כו' ויהפוך, אך פי' וענין יחוד זה בבחי' עת שיהי' נעשה עי"ז עתה, היינו כי עת הוא בחי' זמן ואזי יש כ"ח עתים, וידוע דהזמן מתחיל רק בבחי' מל' בסוד מלך מלך ימלוך, אבל למעלה מהמל' אין שייך בחי' זמן כו' ומבואר במ"א בענין עסק התורה שנק' זה הדבר, משה נתנבא בזה היינו באמירת כאו"א פרשה שבתורה או נביאים וכתובים הלכות ואגדות יהי' זה הדבר עצמו שנאמר מאז ומקדם כמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום כו' ודברת בם שהדברים האלה עצמם שאמר משה באותו יום יהיו אצלך ודברת בם עצמם לפי שע"י בחי' רעותא דלבא נמשך מה שלמעלה מבחי' עלמין ושם הוא למעלה מן הזמן ושם הי' בחי' נבואתו של משה כמשנ"ת כ"ז בד"ה ראשי המטות וע' מזה ג"כ בד"ה בחדש השלישי לכן אזי נק' עתה לשון הוה שגם מה שנאמר כבר מקודם זה ג' אלפים שנה מאיר עתה ממש, וזהו הגילוי מה שמתגלה בזמן מבחי' שלמעלה מהזמן, וזהו ההפרש בין בחי' עת ובין בחי' עתה שבחי' עת זהו התחלקות הזמנים אבל בחי' עתה היינו שתמיד הוא בבחי' עתה, וכמ"ש אשר אנכי מצוך היום ולכן ארז"ל ברבות בראשית פכ"א אין ועתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך כו', כי תשובה היא שובה ישראל עד ומבואר במ"א שבחי' עד הוא ענין נצחיות בבחי' זמן ושובה עד להעלות המל' שהיא מקור הזמן לאור א"ס ב"ה כו' ובחי' זו זהו ענין ועתה, ופי' הוי"ו דועתה הוא המשכת הקו וחוט מאור א"ס שנמשך להאיר בבחי' מל' הנק' עת עי"ז נעשית ועתה, וכ"ז נמשך ע"י עסק התורה והיינו כאשר דברת לאמר כדכתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר דפי' לאמר שאזי נמשך הכח הנ"ל להיות ואשים דברי ממש בפיך כו' ועי"ז יגדל נא כח כו' ונמתקים גם י"ד עתים שמבחי' גבורה כי התחלקות עתים זהו רק למטה משא"כ ע"י הארת הקו וחוט בחי' ועתה ועמ"ש ע"פ והי' אמונת עתך חוסן ישועות כו', ת"ז ד"ב סו"ב צב"ב, ת"ז בהקדמה ד"ד ע"ב תיקון כ"ב ס"ו ב' שימני כחותם כח תם כו' כח אד' כו', תיקון נ"ה דצ"ה ע"א.