תעד

ט) במא"א אות כ' סעיף יו"ד כח נק' לפעמים חסד ימינך ה' נאדרי בכח וכ"כ בת"ז תיקון כ"א דס"א ע"א כח אד' הם ב' ידים דז"א שבהם כ"ח פרקין כו' ועל הרוב כח דס"ג הוא הנק' כח אד' ובאות א' סצ"ו כ' אמיץ כח נק' הבינה כי היא המאמצת אל החסד הנק' כח וסימן ימינך ה' נאדרי בכח, גם כי ד' אותיות הפשוט בכתר ויו"ד אותיות דמלוי בחכ' וכ"ח אתוון דמלוי המלוי בבינה לכן נק' הבינה כח עכ"ל וע' בת"ז בהקדמה דף ד' ע"ב מענין יגדל נא כח ותיקון כ"ב דס"ו ע"ב ד"א שימני כחותם כח תם כח דא שכינתא עילאה (לפ"ז הטעם שנק' כח כי מבחי' זו נמשך להיות כלה שארי כו' בד"ה שה"ש) כח מה מן חכמה עילאה, ועלה אתמר ועתה יגדל נא כח אד' כו', ריש תיקון כ"ח ע"ב א' ותיקון נ"ה דצ"ב ע"א וע"ש תיקון י"ט דף ל"ט ע"א מענין כח וכ"ח עתים.

והנה במנחות ספ"ג דל"ז ע"א איתא דשמאל נק' יד כהה דאין בה כח, וימין היא יד שבכח ע"ש, א"כ לפ"ז צ"ל איך אמרו דב' ידים יחד נק' כח הלא השמאל היא יד כהה ואיך נקראת כח, לכן נלענ"ד עפמ"ש בע"ח של"א פ"ז דארבע הידות הם באו"א דשם שייך ימינא ושמאלא, משא"כ בא"א נק' יד החמישית לשון יחיד משום דב' ידות שקולין כחדא דלית שמאלא בהאי עתיקא שגם השמאל היא כימין ממש, ואפשר דוגמת בחי' זו זהו ענין השולט בשתי ידיו שנזכר במשנה פ"ז דבכורות, ועד"ז י"ל מ"ש והיה כאשר ירים משה ידו לשון יחיד וכן באהרן וישא אהרן את ידו כתיב ע"ש שהעלו לבחי' עתיקא, והיינו כי למטה ב' ידים זהו ענין יחו"ע ויחו"ת ביטול אמיתי בבחי' ימין מקרבת וביטול היש ע"י גבורה דרועא שמאלא כנז' בד"ה צאינה וראינה בלק"ת בשה"ש, אך יש עוד בחי' ע"ד לעשות הישר שגם ביחו"ת יהי' כמו יחו"ע כו' וכענין אנשי יריחו שלא היו מפסיקין בבשכמל"ו כו' או חסידים הראשונים אחת היא יונתי כו' וזהו כאשר ירים משה ידו, וזהו ענין השולט בשתי ידיו בהשוואה א', וזהו ענין יד הרמה שלמעלה מבחי' יד הגדולה והחזקה ימין ושמאל כו', וזהו י"ד אותיות דג' שמות הוי' אלקינו הוי' שבק"ש כו', וזהו ועשית חג שבועות כו' מסת נדבת ידך כו' ושם עיקר בחי' כח כיון שמאל כימין וזהו ענין שכינתא עילאה כלה שארי כו' ומשם ממשיכים בחי' יגדל נא כח אד' היינו להמשיך בידים דז"א ג"כ הארה מבחי' ע"ק והיינו ע"י תפארת שכולל בעצמו חו"ג שהם ב' ידות לכן הוא נק' כח כמ"ש הרמ"ז פ' עקב דף רע"ב סע"ב שיש בו כ"ח פרקין כו' ולכן איתא בפרד"ס ערך כח בשם ר' משה שתפארת נק' כח אד' כהובא לעיל, והמשכה זו זהו ע"י עסק התורה שהיא קו האמצעי בחי' תפארת כו' וזהו ומהללים לשם תפארתך, ועמ"ש ע"פ ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קדש הלולים כו'.

י) ועתה יגדל נא. במאו"א אות עיין בסופו סעיף ס"ט עת נקראת המל' קודם הזווג ואחר הזווג נק' עתה בתוספת ה' עכ"ל ועיין מענין עת בזהר וירא קט"ז ובפ' תרומה דקנ"ה ע"ב, ונראה הטעם שהה' מורה על הזווג כי באברהם ע"י המילה נוסף בשמו אות ה' גם מצינו את לשון נקבה אתה לשון זכר וכ"ה ג"כ במשנה פ"ד דנזיר, וכ"ה בענין ליל ולילה בזח"ב פ' בא, ובענין נער נערה, והיינו כי צורת ה' מורה שקבלה טפת דכר והוא ענין היו"ד שנמשך לתוך