תעג

ימין ות"ת ג"כ נק' כח ע"י שבו כלולים חו"ג כמ"ש הרמ"ז עקב דרע"א סע"ב ועי"ז השמאל ימין ועמ"ש בענין השולט בשתי ידיו, ובאדם ע"י ימין יחו"ע שאו ידיכם ממשיך להיות יגדל כח כו', ובאטר הכח בשמאלו אור החסד בכלי הגבורה כו'.ז) פנחס דף ר"ך סע"א ע"פ כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, דבוצינא דליק ושריא על רישיה ונ"ב מהרח"ו השכינה נק' כח בסוד וילכו בלא כח, וע' מזה בפ' קרח קע"ח א', והרמ"ז בפ' פנחס שם פי' שזהו המקיף של הנשמה בחי' חיה יחידה, וע"ד כתיב יגדל נא כח אד' כו' דשריא על רישיהון דצדיקיא, יש לפרש כי ביחידה מלובש ניצוץ האלקות כמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, וכמ"כ למעלה שם אד' או אפילו שם הוי' זהו הא"פ המלובש בהכלים ובחי' כח זהו המקיף סוכ"ע כו', והרמ"ז פי' לכן יגדל י' גדולה שחיה יחידה הן יו"ד וקוצו כו', וע"ד תנינן כל העונה איש"ר בכל כחו, לפ"ז נ' שהמשכה זו דבחי' כח ה' זהו מבחי' שמו הגדול והוא ע"ד עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד, שבחי' זו נק' כח ה', והנה בפי' יגדל נא כח אשר כח הוא סוכ"ע כתר חכמה כנ"ל יש לפרש שני פירושים, הא' שיגדל ההמשכה מהם בממכ"ע, הב' שיגדל ההמשכה מאור א"ס בסוכ"ע ועמ"ש ע"פ ביום ההוא יתקע בשופר גדול שלע"ל מה שעכשיו סוכ"ע יהי' ממכ"ע ושיומשך בחי' סובב מבחי' עליונה יותר כו' ועד"ז יגדל נא כח תוספת אור בכתר וחכמה כו', ובאמת שני הפירושים עולים בקנה א' דע"י תוספת וריבוי האור מהמאציל העליון בכתר וחכ' עי"ז נתוסף ונמשך משם האור בממכ"ע כו' ועמ"ש כה"ג בכוונת ברוך שאמר והי' העולם שיש בו ג"כ שני פירושים אלו כו'.

ח) בפ' פנחס דרמ"ה ע"א נטילת ידים עד שיעורא דגזרי רבנן, דאינון חמש קשרין דבהון י"ד פרקין, ואוף הכי י"ד פרקין אינון דיד שמאלא ואינון כ"ח פרקין (ומהם נמשך ג"כ כ"ח עתים שבקהלת סי' ג' י"ד לטובה מצד ימין כו' ועיין בפרדס ערך עת, ובמא"א אות ע' סעיף ס"ט ובשל"ה שער האותיות דף ק"ד סע"ב להמתיק י"ד עתים הרעים ע"ש וכמ"כ י"ל ע"י נטילת ידים) לקבלייהו כח ה' דאינון כ"ח אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית (היינו כמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ב' ידות הנ"ל מהם נמשך בריאת שמים וארץ שבפסוק ראשון דבראשית) דאתמר בהון ועתה יגדל נא כח ה' (פי' להמשיך האור בחו"ג מבחי' חכמה עילאה כמ"ש בד"ה באתי לגני שע"י עסק התורה ממשיכים מבחי' עצמיות חכמה עילאה מה שלמעלה ממדרגת החכמה שנתלבשה במדות בהתהוות העולם כו' ע"ש וזהו הגדלת כח הנ"ל ב' ידות כו' ולכן בפסוק ראשון דעשה"ד וידבר אלקים יש ג"כ כ"ח אתוון שעשרה מאמרות מתקיימין ע"י עשרת הדברות וזהו כאשר דברת לאמר) ועשר אצבען רמיזן לעשר אמירן דעובדא דבראשית, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין מאן דמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, אמאי בגין דאית בהון רזא דעשר אמירן וכ"ח אתוון דאתברי בהון עלמא (והמים הם החכמה הנמשך מבחי' יו"ד רבתי דיגדל שבהם ועל ידם מטהרים הידים כו' שלא להיות שממית בידים תתפש כו' וממילא יתמתקו י"ד עתים הרעים כו' ומים ראשונים ח"ת וח"ע א"נ מ"ן ומ"ד כמ"ש הרמ"ז פ' עקב דרע"ב ועי"ז שאו ידיכם קדש שמתעלות בח"ע כו').