תסד

אשירה להוי' כי גאה גאה, ושם בענין אדון הנפלאות, נפלאות הם עלמין סתימין וזהו גאה, אך אדון הנפלאות שגם עלמין סתימין אין ערוך אליו ית' זהו כי גאה גאה וזה נמשך ע"י תומ"צ מעשיות וכמ"ש במ"א אשר קי"ס הי' הכנה למ"ת א"כ מובן כמ"ש שזהו למעלה מההמשכה שע"י דור המדבר שמבחי' לאה שהוא ההמשכה בעלמין סתימין כו', והיינו כי ההמשכה בעלמין סתימין זהו מבחי' י"ה ובעלמין דאתגליין מבחי' ו"ה, אבל לע"ל יהי' התגלות הכתר מל' דא"ס שהוא למעלה מב' הבחי' וכענין יוהכ"פ לפני הוי' תטהרו וע' סד"ה לבסומי בפוריא, דרוש הראשון.

ט) דל"ז ע"א ואמרו על א"י * שהיא אוכלת יושביה ע' מזה בד"ה והי' לכם לציצית, דרוש השני פ"ב, ואפ"ל עוד כפשוטו ע"ד מ"ש הרמב"ן ס"פ אחרי ע"פ ולא תקיא הארץ אתכם, וזהו ע"ד וסביביו נשערה וכמו שהארון היה מכלה בלוים ע' מד"ר ס"פ במדבר, וע' בהרמ"ז פ' מקץ בענין קץ דשמאל ולכל תכלית הוא חוקר, והם חשבו כן על א"י. עוי"ל פי' אוכלת יושביה כענין מש"כ בד"ה שיר השירים בענין כלה עילאה שמכלה היש ולגרמי' כו', או י"ל כי ארץ הוא תושבע"פ וארז"ל זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו וכמ"ש מזה בת"א פ' בראשית סד"ה ענין הברכות וע"כ צ"ל חותם בברוך, וע"כ אמרו שהיא אוכלת יושביה ע"י לא זכו כו', וכן גם בבחי' המעשה ע' בד"ה כי תבואו אל ארץ מושבותיכם פ"ג ובבחי' זו כתיב רגליה יורדות כו' אפשר לו ליפול ח"ו בתאוות גשמיים כו', וע' בד"ה ביום השמיני שלח גבי לפני קרתו מי יעמוד, וא"כ כוונת דור המדבר קרוב למ"ש בענין בן עזאי ובן זומא בד"ה וישלח יעקב שהיו רק בבחי' רצוא ולא בבחי' שוב כו' וצ"ל לשבת יצרה יעו"ש.

י) ורצו * שיהי' ההמשכה לבחינת דיבור כו', נ"ב עיין בבה"ז פ' בראשית על המאמ' דכ"ז אעשה לו עזר, מה שהמלאכים בקשו התורה ולא נתנה להם כי שרשם מהדיבור מזיווג נשיקין ונש"י נמשכו מזווג גופני שהוא עשי' והוא שרשו גבוה יותר וכמ"כ יש בהתורה ב' בחי' כאלו כו' וע' מזה ג"כ בבה"ז פ' בלק על המאמר שם דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו כו' ע"ש, וא"כ קרוב לזה ענין