תסג

ע"פ ושדי כמגדלות אלו ת"ח, ודבש מתיקות, ועכ"ז כל שאור וכל דבש לא תקריבו דין דגדלות, וא"כ קרוב לומר שזהו הפנימי' של מ"ע ומל"ת, אשר מ"ע הם חסדים וזהו חלב ושרשם מבחי' ושער רישי' כעמר נקי גם ב' מזלות ונוצר ונקה שאו"א יונקים מב' מזלות דוגמת חלב שבא בבחי' יניקה, ודבש זהו ע"י ל"ת נמשך מבחי' שלמעלה מבחי' שערות כמ"ש במ"א בד"ה שחורה אני ונאוה, ובמד"ר וישב פ' פ"ז משמע הטפה נק' חלב כמש"ש חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות אחד הוא, ובענין דבש ע' במא"א דל"ת ס"ה שכ' גם דבש גימ' אשה וכן נק' מל' וע' מ"ש בפי' באתי לגני כו' אכלתי יערי עם דבשי, ואכילה נק' הזווג כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל, וענין לחם פנג ע' זח"א ויחי דרמ"ו וכן מצה עשירה שנילושה בשמן ויין ודבש, וע' במא"א מ"ם ססעי' צ"ה ומצה עשירה היא בינה שהיא תמיד בעשירות כו'.

אח"פ , אמונה, ג"ע, באתי לגני, יערי עם דבשי זהו זבת חלב ודבש, חוורו דלעילא, ואפ"ל שורש מ"ע ומל"ת ע' מענין מצה עשירה שנילושה בדבש, וזהו וזאת המצוה כו' לעשות בארץ כו'.

ח) ומ"ש והמרגלים היו * במדרגה גבוה מאד, ז"ל המא"א אות ד' סעי' יו"ד דור המדבר נק' לאה קשר של תפילין דיעקב, והארתה נתעלמה אחרי מות דור המדבר ונוק' דיצה"ר נק' דור הרע עכ"ל, והנה לאה היא עלמא דאתכסייא, ויובן עפמ"ש סד"ה וישב יעקב בענין ב"פ בארץ, היינו בארץ מגורי אביו בארץ כנען (זח"ב תרומה קכ"ו ב' ע"פ מי זאת) והיינו בארץ מגורי זהו נק' יחו"ע, והיינו ע"י עסק התורה ולפמש"ל דארץ זהו ג"ע היינו געה"ע שהוא בינה, ובארץ כנען זהו יחו"ת ונק' געה"ת, אך י"ל מזה יומשך ג"כ הגילוי לע"ל בתח"ה עמ"ש סד"ה כי ההרים ימושו ועמ"ש בד"ה וללבן שתי בנות, והנה אע"ג דשם ה' גדולה לאה, שבה התגלות הרוממות ע' מד"ר ויצא פ"ע גבי גדולה במתנותיה כו' ושם ה' קטנה רחל, עכ"ז לע"ל כתיב רני ושמחי בת ציון שהיא ה' קטנה שתהי' אחעט"ב למעלה מבחי' לאה כמובן ממ"ש סד"ה רני ושמחי בת, דרוש הראשון, וע' עוד מענין לאה ורחל בזח"א ויצא דקנ"ח ע"ב, ושם מבואר דבבחי' עלמא דאתכסיא הנק' לאה מאיר שם הוי' דלעילא וכנ"ל בענין ה' גדולה כו', וא"כ לכאורה המשכה זו גבוה יותר, וכאן אומר בהפך דעיקר ההמשכה ע"י ארץ שלמטה שהיא רחל, ואפ"ל דהיינו שעי"ז לע"ל ביום ההוא יהי' הוי' אחד ויתחברו ממש ב' שמות הוי' כמ"ש במ"א ע"פ מארז"ל ספ"ג דפסחים, וזהו בודאי בחינה גבוה יותר אחר שעי"ז גם בעלמא דאתגלייא יהי' גילוי שם הוי' דלעילא וזה"ע יהי' ב"פ י"ה, והיינו כי הפרש בין עלמא דאתכסייא ובין עלמא דאתגלייא זהו מצד ע"ס שבעלמא דאתכסייא מאירים ג' ראשונות בחי' י"ה משא"כ בעלמא דאתכסיא אין מאיר רק ז"ת אבל מצד אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ס כלל הרי עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא שוין, וזהו כענין מדריגות קי"ס שכדי להיות הפך ים ליבשה צ"ל ע"י בחי' הגבוה משניהם ע' בד"ה אז ישיר משה ובנ"י וסד"ה