תנח

מ"ה הם יפתחו את הדרך שגם כל העדה יומשך אח"ז כו' דוגמא לזה איתא בענין יוסף שהי' במצרים והמשיך השראת השכינה ועי"ז היו ישראל יכולים אח"כ לעמוד במצרים ולברר כו', ואפ"ל * דענין מורה דרך הוא כנודע בפי' אל דיעות ה' שכולל ד"ע וד"ת, ומורה דרך הוא ללמד שיהי' גילוי ד"ע למטה, ועד"ש דוד מכל מלמדי השכלתי שכל יסוד ונש"ב מלמד מדת מל' שיהי' גילוי נש"ב למטה.(ה) אך כדי להגביה החפץ מוכרח הוא להרכין ולהשפיל א"ע למטה מאותו החפץ ואזי דוקא יוכל ליקחנו ולהעלותו וכמ"ש בלק"ת ס"פ פנחס בפי' הפסוק ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי שנמשך אנכי שהוא פנימי' רצון העליון בבחי' רגל שהם המצות שנתלבשו בעשי' גשמיות בכדי שיוכלו ישראל ליכלל בפנימיות רצונו שהוא למעלה מעלה אפי' מבחי' חכמה עילאה, ועד"ז לובשים טלית ותפילין קודם התפילה, וזהו ענין לכו לחמו בלחמי, וכן ענין והארץ הדום רגלי, וכמו"כ האנשים ששלח משה לתור את הארץ לעשות בה יתרון ותואר כו' היו מוכרחים להשפיל א"ע למטה ממדריגת הארץ להיות ע"ד י"ב בקר דבריאה והחיות נושאות כו' כי אף ששרשן י"ב ג"א דז"א מ"מ שרש המל' בבחי' כתר כמ"ש בענין מלך יחיד, ועד"ז הי' ר' יהודה מרקד לפני הכלה.

(ו) והמרגלים לא הי' להם שפלות זו ואמרו ארץ אוכלת יושביה היא בחי' כלה שארי ולבבי (זה צ"ע א"כ מהו החסרון), אפי' בעה"ב אינו יכול להוציא כליו משם, כי הם מה שנפל בשבה"כ מעולם התוהו ומקבלים מבחי' ארך אפיים כו', וזהו כי חזק הוא ממנו, וטעו טעות גדול כי באמת א"א וז"א כולא חד ע"ד אני הוי', ואם תגביהי כנשר משם אורידך נאום הוי', וכן בעבודה בענין מדות הרעות הנה מעט אור דוחה הרבה מהחושך, ועוד כי סר צילם שעיקר יניקתם אינו אלא ע"י צל ומקיף בחי' לבונה (יש * להקשות ממ"ש בפרדס שכ"ג בענין אבן שהיא המל' מאסו הבונים, ויש לתרץ דהרי אברהם נאמר בי' לך לך אל הארץ וכן ביצחק א"כ רצו בארץ חמדה אלא שבבחי' מרכבה רצה אברהם בחסד ויצחק בפחד, והיינו מפני שעדיין לא ניתנה תורה וגם ענינם הי' להמשיך חו"ג במל'.

(ז) והנה משה ונחנו מה, עניו מכל, וזהו שלח לך אנשים שיהיו מבחי' ומדריגה שלך, וזהו איש אחד מבחי' אחד כדי שיוכלו לעלות את הארץ. והנה עוי"ל פי' שלח לך, כי הנה כתיב לך ה' הגדולה והגבורה כו' ביטול הז' מדות במקורן ושרשן בבחי' לך, ואח"כ מלמעלה למטה נמשך כי כל בשמים ובארץ, ולפי שיתרון ארץ בכל היא ע"כ עי"ז ויתורו את הארץ שיעשו היתרון בארץ כו'.