תנז

מעולם התהו בחי' ס"ג רק שנפלו בשבה"כ בחכמת חיצוניות קליפת נוגה, אך אחר הבירור כשנכללו בקדושה יש יתרון ומקבל חכמה סתם תועלת מבחי' ס"ג הנ"ל כמ"ש אשת חיל עט"ב שיהי' ס"ג למעלה מבחי' מ"ה עכ"ל, ועיין זח"א ויחי דרכ"ג ע"פ ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שיש לפרשו ע"ד מש"כ בפי' שיש יתרון לחכ' מן הסכלות, וזהו ג"כ ענין ויתרון ארץ בכל היא, ומפרש במד"ר פ' אחרי פכ"ב שאפי' המלך שואל עבדת ארעא, ועוד מפרש מלך זה הקב"ה שנאמר ה' מלך גיאות לבש, לשדה נעבד זה ציון שנאמר ציון שדה תחרש, והפי' ביאר בזח"א פ' חיי דקכ"ב ע"א וז"ל מלך דא קוב"ה לשדה נעבד כד איהו אתתקן כדקא יאות ומלך דא מלך עילאה דאתחבר לשדה כד איהו נעבד מאן שדה דא שדה אשר ברכו הוי' שהיא מ' דאצי' דכתיב כריח שדה אשר ברכו הוי' דכד איהו נעבד ואתתקן בכל מה דאצטריך לי' כדקא יאות כדין מלך עילאה אתחבר עמה, ור"ל כד איהו נעבד ע"י קיום המצות לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה אלו שס"ה ל"ת כדין מלך עילאה ז"א דאצי' ונעשה יחוד קוב"ה ושכינתי' שבא המשכה מאוא"ס ממש, ועוי"ל פי' זה גם כמ"ש במד"ר שגם המלך נעבד לשדה, והיינו כי ע"י הקרבנות ממשיכים תוספת אור מעצמות אור א"ס בז"א, וזהו ויתרון ארץ בכל היא כמו שדווקא בארץ יש כח הצומח להצמיח תמיד יש מאין וכן למעלה יש יתרון זה במל' שממנה נמשך בבי"ע יש מאין, משא"כ אצי' הוא ע"ד גילוי ההעלם כו', ועד"ז יש ג"כ מעלה בקיום המצות מעשיות הנק' ג"כ ארץ יותר מבעסק התורה דאורייתא מחכמה נפקת, וע"י המצות ממשיכים בחי' כתר וסוכ"ע.

(ד) וזהו ג"כ ויתורו את הארץ לעשות לה תואר (בפנים נכתב זה דקנ"ה סע"א ומקודם נכתב ענין תייר) ע"ד וראית בשביה אשת יפ"ת, והנה בת"א פ' ויצא בד"ה אם לא תדעי לך פי' ענין ורחל היתה יפ"ת פי' יפת תואר בציור האברים לפי תכונתם במדתם, והיינו כי הנה כתיב נעשה אדם בצלמנו ופי' בצלמנו היינו כמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם והוא בחי' לך ה' הגדולה והגבורה, וכך הוא בנפש האדם ז' מדות אהוי"ר כו' ומחדומ"ע (בלק"ת פ' תצא בד"ה ביאור כי תצא רפ"ב), אך לפעמים כתיב וראית בשביה אשת יפ"ת דהיינו בהתפשטות הארת הנפש במחדומ"ע של הבלי העולם כו', וגם עצמיות חב"ד ומדות שבנפש מלובשים בהבלי העולם, וצריך להעלותה מבחי' זו לעשות לה תואר, וזהו ג"כ ענין ויתורו את הארץ לעשות לה תואר היינו בנין המל' שהיא בעצם בחי' נקודה וצריך להמשיך בה ט"ס כנזכר בבה"ז פ' בלק על המאמר דקצ"א ע"א ע"פ שחורה אני ונאוה, גם ע"ד מ"ש בע"ח שער מיעוט הירח פ"ב בענין התלבשות ט"ס שלה כו' כנז' בלק"ת פ' במדבר דף ג' ע"ב, והיינו ע"י ולא תתורו אחרי לבבכם.

וגם ויתורו לשון תייר ההולך לפניהם, ופירש"י ומראה להם הדרך, כי כדי שיוכלו לכבוש ארץ ז' עממין ז' מדות הרעות, צ"ל המשכה מבחי' חכמה ראייה עי"ז מהפך המדות ע"ד חנוך לנער כו' הולך עמו הגדול שכבר הורגל בזה בת"א בד"ה בכ"ה בכסלו, וכך ע"י שנאמר שלח לך אנשים שהיו מבחי' משה ש'