תנו

בג"ע לפי שע"י המצות ממשיכים מבחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, א"כ לפי"ז י"ל אף במצות שהן חובת הגוף ונוהגים אף בחו"ל, מ"מ זהו כמו פ' והי' אם שמוע נקרא אין עושין רצונו של מקום שלא נמשך הגילוי בפנימי' מבחי' רצון העליון, אבל להיות נמשך האור בפנימי' שתהי' ממכ"ע שותה מאוצר העליון זהו ע"י הקיום בארץ וכמו ע"י ואגודתו על ארץ יסדה נמשך להיות הבונה בשמים מעליותיו, גם חו"ל נק' ארץ שמלכך נער מט"ט, וא"י נק' ארץ שמלכך ז"א דאצי' הנק' בן חורין היא בינה עלמא דחירו, וצ"ע בת"א פ' ויצא בד"ה וללבן שתי בנות מבואר שבזמן שאין בהמ"ק קיים אין יכולים להשיג בארץ השגות יותר מבחו"ל רק הצדיקים הגדולים ע"ש, ע"כ צ"ל דעכשיו עיקר ענין הארץ יכולים להשיג ע"י עסק התורה שבע"פ) ולכן ביקש משה ליכנס לארץ כדי לקיים מצות התלויות בה, ודור המדבר רצו לקיים המצות ברוחניות כמו רשב"י כשהי' י"ג שנה במערה כו' לפי שהיו בחי' ה' גדולה לאה שנק' ג"כ ארץ עילאה, אך משה שהי' גבוה יותר מהם ביקש דוקא ליכנס לארץ כי ע"י מצות מעשיות נעשה בירור שם ב"ן ועולה בס"ג שלמעלה ממ"ה, וגם כמ"ש סד"ה רני ושמחי בת דרוש הראשון בענין כי הנני בא ושכנתי בתוכך דוקא.

(ב) וזהו ששלחם משה לתור את הארץ, היינו לפי שהם מעלמא דאתכסייא שלמעלה מהארץ ולכן הם יעלו את הארץ (הג"ה לפי שבבחי' מל' נאמר רגליה יורדות כו' כרחל לפני גוזזיה נאלמה ולכן נקרא ארץ כנען שהיתה תחלה ברשות כנען שנק' ארור כנען עיין זח"א דף ע"ג ב', ורזא דבת שבע דאתייהיבת לאוריה החתי בקדמיתא פוק ודוק ותשכח אמאי אתייהיבת ארעא קדישא לכנען עד לא יתון ישראל ותשכח מלה דא, וע"ד בא נחש על חוה, וע"י שבהר סיני פסקה זוהמתן יוכלו להעלות את הארץ כי אפי' בכל עלי' צ"ל לכה דודי לקראת כלה, וכ"ש להעלותה מהשבי' ע"ד וראית בשביה אשת יפ"ת, רשע מכתיר את הצדיק, וצ"ל ובערת הרע, וכן מצות מעשיות מברכין עליהם תחלה, המשכת אתעדל"ע להעלות אתעדל"ת של מעשה המצוה, ואז אח"כ אשר קדשנו במצותיו, ששם ב"ן לאחר הבירור נעלה משם מ"ה המברר, וכענין זה הי' המכוון שהמרגלים יעלו את שם ב"ן ואזי יקבלו הם מהארץ.

(ג) וזהו ענין ויתורו את הארץ, דפי' במד"ר בענין ויתורו שלשה פירושים, האחד לתור בחכמה דהיינו לעשות תייר בחכמה שהוא מורה דרך, השני לעשות יתרון בחכמה, השלישי לעשות תואר לחכמה, והנה ענין יתרון בחכמה י"ל ע"ד מ"ש שיש יתרון לחכמה מן הסכלות ופי' בזח"ג תזריע דף מ"ז סע"ב וז"ל ת"ח רזא דמילה לא נהיר חכמתא דלעילא ולא אתנהיר אלא בגין שטותא דאתער מאתר אחרא, ופי' המק"מ שע"י הבירורים שנבררים מסט"א הנק' שטותא מתעטרת המל' עכ"ל. ואדמ"ו נ"ע פי' כי הנה בחכמה אתברירו כח מה מברר מחכמה חיצוניות שיוכללו בקדושה כמו תכונה לקידוש החודש, וכן מכל ז' חכמות בני קדם ע"י חכ' התורה נתבררים ונכללים בקדושה ואחר הבירור אז יש יתרון לחכ' מן הסכלות ומקבל תועלת ונתגדל מחכמת בני קדם הנ"ל מה שנפלו בשבירה, דהנה מה שנפלו בשבירה הוא מן ז' מלכין שמלכו לפני מלך מלך לבנ"י