תל

יהי' אור גמור בלי התלבשו' וכמ"ש מזה בהגהות לד"ה יהודה אתה בענין ביום ההוא תקראי לי אישי, וע' מענין אמ"ר בע"ח שער מ"נ ומ"ד דרוש ו' ועיין עוד ח"ג צ"ג סע"א פח"א ובפי' הרמ"ז שם, והנה לפמש"ל שענין השמן הוא הנמשך מיסוד דעתיק על הראש דא"א א"כ האור י"ל היינו ח"ס כי חכמת אדם תאיר פניו באור פני מלך כו', א"נ י"ל האור היינו בחי' אוירא שלמעלה ממו"ס אשר בו גילוי הדעת דע"י שהוא אור גדול ואויר היינו אור יו"ד וכו', וענין הפתילה לפי הדרך שנת' ע"פ כי אתה נרי שהוא באדם בירור נה"ב ולמעלה היינו בירור ש' ב"ן י"ל דבשרשו למעלה זהו"ע דורדיי' דמו"ס שכיך ושקיט על דורדיי' היינו הבירורי' דב"ן ולכן עלי' נתלה האור דהיינו מו"ס ואוירא וכו', וענין בחי' זו במצות היינו כי בהמצוה יש ב' בחי' הא' מעשה המצוה עצמה שהוא מבירור ק"נ צמר דציצית וקלף התפילין וזה"ע הפתילה הב' מה שנמשך עי"ז רצה"ע וח"ע וז"ע השמן והאור, אך לפמ"ש במק"מ ח"ג דרי"ט הפתילה הוא יסוד הנמשך בהנר יסוד דנוק' וכמארז"ל על שתי פתילות בנר א', הרי שפתילה כינוי להאבר, וז"ש גבי יהודה חותמך ופתילך ומטך ופי' פ' אחרי שהם נה"י וכו', א"כ הענין שע"י הפתילה שהוא היסוד נמשך השמן והאור שהוא המשכ' הנמשך מרדל"א ומו"ס נמשך על ידו למל', וא"כ הפתילה זהו ממש כענין הזית הנ"ל, וגידול והבהוב הפתילה זהו"ע וצדיק דאיהו כתיש כתישין כו'.

והנה מ"ש כאן והוא ע"י כתיש' בחי' ביטוש הכלי הנה בענין ביטוש הכלי למעלה ע' ח"א ט"ו א' בטש אוירא כו' בהאי נקודא ובמק"מ שם, ויובן ע"ד מ"ש בענין ה' דאברהם בד"ה לך לך שנמשך מהיו"ד ע"י המשכה שלמעלה מעצם היו"ד כו' ועיין עוד דס"ה א' כדין בטש כו' בטש בנהירו ופי' בפרדס שער הצחצחות פ"ו ל' הכאה, ועו"ש בפרדס שע"ד פ"ז נז' ענין בטישה, גם להעיר מענין קוצי דשערי דא"א שמכה כו' וע' בסידור שער התפילין על המאמר דפ' ואתחנן דרס"ב א' גבי ומשירותא וממשיכותא דמוחא עילאה סתימאה דע"ק דאתמשך בההוא ז"א אשתכחו ד' מוחי' בההוא ז"א, שכדי להיות התחלקות הדעת לב' מוחי' חו"ג זהו נמשך ע"י כח עליון כו', וע' במק"מ פנחס דרמ"ז מענין כתישת הזתים, ולהעיר מענין נענוע הלולב, וענין ישיש כגבור בהרמ"ז בהעלותך דקמ"ט, עוי"ל כתית תך ת"י רמז למקדש ראשון שעמד ת"י שנים ולמקדש שני שעמד ת"כ שנים, וכדי להמשיך כ"ז למעלה צ"ל האדם מבטש הכלי שלו שהוא הגוף ובפרט כתיתת וביטוש האבר שלא לרדוף אחר התאוות ולקדש א"ע במותר לו כו' וזהו בניך כשתילי זתים עזח"א קטו"ב ח"ג קכ"ה.

והוא ע"י כתישה בחי' ביטוש הכלי וע"י כמה גבורות מבחי' בוצד"ק קו המדה להיות התהוות בחי' חכ' כו' (עיין בביאור ע"פ ולא אבה ה"א לשמוע אל בלעם כו') שהגבורות הן מרירות כזית כו' ויש ב' זתים גבורות דאבא וגבורות