תכז

צמצום והעלם לגמרי, אלא ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה, דהיינו כדפי' הרמב"ם פ"ב מה' דיעות ה"ד שיהיו ד' האדם מועטים ועניניהם מרובים, וכמו ל' המשנה שהמועט מחזיק את המרובה וכמאמר אילפא מי איכא מידי בברייתא דלא פשיטנא לי' ממתניתין כו' ועד"ז ה"ע היו"ד ומזה נעשה אח"כ בבינה התפשטו' אורך ורוחב וזהו"ע אות ה' שיש לה אורך ורוחב והוא כמו הולד שנעשה בבטן האם מטפת האב וכמשנ"ת בבה"ז פ' אחרי על המאמר הביאו עלי כפרה, ולכן נמשל בחי' היודי"ן לטפין דזרע שהטפה הוא ג"כ בחי' מועט המחזיק את המרובה ולכן נמשלה לשמן שהוא ג"כ בחי' זו, וזה"ע ביום השמע"צ דפי' המגיד נ"ע שמיני מל' שמן שהוא ח"ע, גם מחכ' עד יסוד ח' מדרגות כמ"ש בזהר בענין ח' דאחד, ובשמע"צ עיקר המשכ' טפת ח"ע במל' להיות נקלט בחי' זו בכנס"י לכל השנה ע"כ נק' ביום השמיני כו' שהוא בחי' שמן היינו התוכיות והפנימי' ההשפעה, ורבינו ז"ל אמר כמו משקה האסענצייע שמערבין ממנה אח"כ מעט מזעיר בהמשקה ומתקנה עי"ז כו' כך ה"ע ההמשכה שבשמע"צ לכל ימי השנה, ועד"ז י"ל ג"כ ענין ח' ימי חנוכה שהם שמונה לפי שבהם ממשיכי' בחי' שמן בהנרות שהם הנשמות כו' כי שמן ושמונה קרובים לענין א' כמ"ש בס' שורש ישע, עוד ראיתי באו"ת ברמזי אגדות דל"ד על המאמר לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה, שמצמצם שכלו הרחב ומלבישו בדיבורי' מועטים, כמו שמוריקין מכלי אל כלי ע"י משפך שקורין לייעקע כדי שלא ישפוך לחוץ כו' ובהמשפך המשקה מצומצמת וע"י מקבלת הכלי ההיא ולא ישפוך הדבר חוצה (ע' מענין משפך בתוי"ט פב"ת דע"ז מ"ז שמלמעלה פיו רחב ומלמטה נקב קצר ולזה נתכוין המגיד נ"ע שהמשקה בו מצומצמת היינו למטה בנקב הקצר) כו'. והנה עולם כזה נק' עולם העקודים שהשכל עקוד ומצומצם בו עכ"ד. והיינו כי בעקודים כל הע"ס עקודים יחד בכלי א' נמצא זהו"ע מועט מחזיק המרובה, וזה"ע ישנה בדרך קצרה, ומ"מ יהי' מלובש בה הכל כו' ומזה יובן בתוס' ביאור ענין הנ"ל, ועד"ז פי' שם ענין מאמר אלי' לר"י הי' לך להתפלל תפלה קצרה רפ"ק דברכות, ונלענ"ד שיותר יומתק ענין זה בתפלה קצרה הנז' במשנה רפ"ה דיומא גבי כה"ג ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. והנה שרש השמן הזה דח"ע אינו מהחכ' לבד כ"א נמשך מלמעלה למעלה כמבואר בפ' ויקרא ד"ז סע"ב ע"פ כשמן הטוב כו' וסיים ת"ח האי שמן טוב לא זמין עד ההוא זמנא דפולחנא דלתתא הוה סליק ואתערען דא בדא הה"ד שמן וקטורת ישמח לב, שמן לעילא וקטרת לתתא וכדין הוא חדוותא דכולא, ובז"ה שם וז"ל פי' שמן הם המוחין דאבא וירדו מע"ק דרך המזלא ומשם נכנס באבא כו' וע"ש ג"כ במק"מ, וענין המשכתם מע"ק ממש, היינו ע"ד שפי' ר"פ אמור דפ"ח סע"ב ע"פ כשמן הטוב על הראש, דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סדכ"ס, על הראש ודאי, רישא דאדם קדמאה ופי' הרמ"ז שהשמן הוא ההמשכה שנמשך מיסוד דעתיק והוא מאיר על רישא דאריך כו' וכ"כ במק"מ שם, ומשם נמשך ע"י הדיקנא לח"ע דאצי', וגם כי אבא מקבל מגולגלתא דא"א שלכן חכמה מקור החסד אב הרחמן כי כן בגולגלתא דא"א מלובש חסד דעתיק וכמ"ש במ"א, והנה מובן למשכיל ענין המשכ' השמן מיסוד דעתיק דר"ל מה שהיסוד ממשיך מחכ' דעתיק, דוגמת השמן שהיא הטפה הנמשך ע"י יסוד ז"א