תכה
עצמן הם דינים והם מציאות אימא והשמן שבהם זהו עיקר הרחמים והוא מציאות אבא, ולכך כדי להמשיך גילוי יגמה"ר בעשי"ת עושים ביטוש הגוף באלול ובפרט בעשי"ת שזהו כענין טחינת הזתים להוציא מהם השמן הטוב, והנה הזתים הם צומח וי"ל דהיינו בחי' השערות עצמן שהשערות הם בחי' צומח והשערות עצמן הם בחי' דינים כמו שהזתים הם מרירות כו', ואפשר לפ"ז לומר שהאור הנמשך מהשמן זה"ע יאר ה' פניו אליך באור פני מלך חיים שהוא תיקון השביעי מיגת"ד וכ"מ בזהר בהעלותך דקמ"ט א' ומבואר במ"א שבו נתגלה הארה מעצמיות ח"ס למעלה מן השערות כו' וזהו להצהיל פנים משמן כו', ובכ"ז מובן מה שפי' לעיל בהדרוש עצמו ענין כתיתת הזתים שהוא ע"ד ברחמיך הרבים רחם עלינו כו' כי המשכ' יגמה"ר זהו ממש ענין כשמן הטוב כו', וזהו שגם בזהר ר"פ בהעלותך בדברו מענין העלא' נרות המנורה הקדים וסמך ענין לזה גילוי יגמה"ר ע"י השופר באור פני מלך חיים.
ולכן לא ניתנה התורה למלאכי השרת מלבד הטעם שנש"י הם מבחי' פנימי' כו' עוד זאת כי באדם למטה צ"ל אתכפיי' נגד טבעו בכל דרכיו ובאתעדל"ת אתעדל"ע ממקום עליון יותר כנודע ממ"ש בארץ לא זרועה לא דייקא כי י"ה עם שמי הוא שס"ה וזכרי עם ו"ה הוא רמ"ח לפי שבעשיית המצות שהן בחי' הן נמשך דבר שיהי' בהתלבשות השגה משא"כ בבחי' לא נמשך דבר שאינו מתלבש בבחי' הן כלל רק בבחי' לא כלומר שבזלעו"ז א"א להמשיך כלל, וממילא מובן שהוא ההיפוך מזלעו"ז והוא עליון מאד נעלה וזה לא שייך רק כ"א בבנ"י כו' משא"כ המלאכי' עם היות שיש להן גוף אין הגוף מסתיר כלל והרי גם הגוף בטל לומר קדוש כו' ולכן לא ניתנה התורה עד לאחר יצ"מ שעבדו בחומר ובלבנים כו', וזה"ע ברחמיך הרבים שע"י הביטוש מעורר יגמה"ר שהן אורות עליונים למעלה מן ההשתל' (וזהו כשמן הטוב כו' יורד על הזקן כו' י"ג ת"ד הם י"ג מדה"ר והשמן הטוב שהוא פנימי' י"ג ת"ד הוא נמשך ומתגלה ע"י ביטוש הוא בחי' כתיתת הזית עד"מ וע' במד"ר ר"פ ואתה תצוה).
ולהבין ענין הזתים למעלה (יא, הנה ברבות ר"פ ואתה תצוה ע"פ זית רענן יפה פרי תואר מה הזית הזה כו' מעלין אותו לגת ונותנין אותו במטחן כו' ואח"כ נותנין את שומנן כו' כך ישראל בצר לך ומצאוך, כי אל רחום ה' אלקיך, ד"א מה ראה ירמי' למשול ישראל כזית אלא כל המשקין מתערבין זב"ז והשמן אינו מתערב אלא עומד כך ישראל כו', ד"א כו' אבל השמן אפי' אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן כו' ד"א זית רענן הה"ד יפה נוף משוש כו'. והנה להבין קצת בענין בחי' אלו שבזית ובישראל, ובלק"ת פ' עקב ע"פ ארץ חטה כו' ארץ זית שמן כו' זית הוא יסוד כו' בחי' יסוד לעולם אינו נפרד כי הוא הקוץ של ד' שהוא מקבל ש"ע נהורין שהם בפנים כו' ולזה רמז יפה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.