תכג

וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ מי מנה כו' בסופו בפי' אף עשיתיו ובפי' רובע ישראל ע"ש) והנה המצות הן בסוף המעשה אבל התורה היא בחי' חכ' חכמת המצוה איך תהי' הכשר מצוה כדי שיומשך בה עונג העליון והרי היא קרובה יותר לא"ס, ולכן בחכ' אתברירו כי הנה גוף המצות הן מנוגה כמו ציצית של צמר מכבשים שאוכלים אותו ויש בהם תאוה מק"נ לאכול אכילה גסה משא"כ החכ' תחי' בעליה להיות השראות והמשכות עונג העליון במצות גדול תלמוד כו' וכמו שבאדם יתלבש תחלה השכל במחשבה ודבור ואח"כ במעשה כו' (ח נ"ב עמ"ש בזה בביאור ע"פ אני לדודי, ועמ"ש בד"ה ויגש אליו יהודה בענין שמים קדמו וארץ קדמה, ובד"ה וייצר את האדם כו'), וז"ש בזהר מכאן ואילך בעלה חייב במזונותיה שהשפעת המל' הוא ע"י ז"א שהמל' הוא בחי' סיהרא ומקבלת משמשא הוא ז"א בחי' התורה והנה כ"ז הוא כשנמשך למטה במל' מכאן ואילך אחר נשואין וכמ"ש בזהר בראשית דמ"ט א' ע"פ ויבן ה' אלקים את הצלע דהא או"א אתקיים לה כו' ויביאה אל האדם מכאן ואילך כו', אבל שרש מציאותה הוא מרצה"ע (ועמ"ש סד"ה ראה אנכי נותן בענין מראש מקדם נסוכה כו') ולכן גם אח"כ נעשה אחעט"ב כי ב' בחי' יש במל' פרצוף החיצוני ופרצוף פנימי במקור בחי' המנורה כמ"ש בלק"ת (וע' בע"ח שער תיקון הנוק' פ"ז ופ"ב אות י"ט, ועמ"ש מענין פרצוף הפנימי דמל' בביאור ע"פ אחת היא יונתי, וע' זח"ב דף י"ד ע"ב) (ט, לכאורה לא נמצא כלל בלק"ת פ' בהעלותך שהמנורה היא פרצוף פנימי דנוק', ובאשל אברהם על המאמר פ' תרומה קנז"ב שכינתא כו' איהי מנרתא דילי' פי' משום שיש מנורה אחרא מסט' דמט"ט, אבל מנרתא דקב"ה היינו מל' דאצי' דאתמר בי' שבע ביום הללתיך כו' ואפשר לזה נתכוין כאן מ"ש במקור בחי' המנורה, וצ"ל דמש"ש בלק"ת דהמנורה היא נוק' דז"א והוא מהע"ח שער תיקון הנוק' פ"ז, והרי בע"ח שם פ"ב אות י"ט פי' בהדיא דנוק' דז"א נק' כנס"י ושושנה עליונה כמ"ש האריז"ל על המאמר ר"פ בראשית ר"ח פתח כשושנה בין החוחים כו' שהוא פרצוף הפנימי דמל', וכ"מ קצת ממ"ש בפ' שמות די"ד ב' בענין מול פני המנורה כו' אחת היא יונתי כו' וע' בהרמ"ז ר"פ תשא מנורה היא עלייתה בשרשה העליון כו' ובפ' בהעלותך דק"נ וע' תרומה קלג"א ובמק"מ שם, ודקנ"ח א' דאיהי י' כו' מסט' דמנרתא ובפרדס שי"ד ספ"ג, והנה מ"ש ובחי' גולה על ראשה היא בחי' ההתבוננו' כו' הנה גולה פרש"י מל' גולית עליות והוא כענין גל נעול מעין הנובע שהוא בחי' בינה ונהר יוצא כו' וכמ"ש מזה בהג"ה ע"פ ביום השמיני שלח, גם י"ל גולה מל' גילוי ע"ד מגלה עמוקות כו' ונגלו כספר השמים בישעי' לד"ד כי התגלות עתיק הוא בבינה וכנודע מענין והחמישית לפרעה דתמן אתפריעו כל נהורין כו', גם י"ל וגולה מענין גילה כי אם הבנים שמחה, גם י"ל וגולה מענין גולגלתא כי בינה נעשי' כתר וגלגלתא לז"א וכן ארז"ל במד"ר קהלת ע"פ ותרוץ גולת הזהב זו גולגלת, ובמד' ויקרא רבה ס"פ ל"ב פי' גולה ל' גאולה, כי כן גאולה היא מהבינה כמ"ש בפרדס ערך גאולה, והיינו כי מהמדות יש יניקה לחיצוני' כאברהם שיצא ממנו כו' משא"כ בינה עלמא דחירו דרור עזח"א דצ"ו בענין פי' שמלכך בן חורין ח"ב דקפ"ג, ח"ג צב"ב וע' בסידור ע"פ הללוי' הללי נפשי כו' וזהו ג"כ ענין סמיכות גאולה לתפלה כי יסוד ז"א ממשיך מאו"א, וע' באג"ה סי' ד' ענין בחי' זו