תכב

שלמעלה מבחי' ע"ס הגנוזות שהם שמותיו הקדושים ב"ה, והנה המשל שנז' כאן כמו עד"מ אדם גדול שהוא חכם ויש בו כמה מיני חכמות ומצמצם א"ע בבחינה אחרונה שבחכמה חכמה שבדבור או שבמעשה כך ההשתלשלות של הקו נמשך מבחי' עשיי', ביאור הענין היינו כמו המל' דאצי' נק' עשיי' שבאצי' ונק' חכמה תתאה וכמ"ש בביאור ע"פ מי מנה עפר יעקב, לפי שהוא מקור דבי"ע וכמ"ש בענין הכרובים ס"פ תרומה שהיא מקור בי"ע ושורשם שבאצי' משא"כ חכמה עילאה שהיא הגבה למעלה מעלה מבחי' חכמה תתאה וע' בד"ה כי אברהם לא ידענו גבי וח"ע דאצי' היא בחי' ממוצעת כו' וכ"ש מו"ס שהיא הגבה מאד נעלה גם מחכ' דאצי', כך עד"ז יובן בענין ע"ס הנעלמות אע"פ שבאמת אין שם דמות ספי' רק שהן בחי' שמות כנ"ל עכ"ז כמ"ש בע"ח לשכך האוזן נדבר כך, וא"כ הקו שהוא הנמשך מבחי' היותר תחתונה דוגמת מל' שבמל' כנ"ל הרי שרשו מבחי' חכ' דעשיי' עד"מ עשיי' שבאצי' שמזה נמשך שרש עתיק דבריאה כו' וע"כ שייך להמשיך תוס' אור עד"מ מח"ע כו' וזה"ע השמן משחת קדש כו' ולכן גם לפמ"ש בז"ה שם שהקו חוט של חסד מהדכורא מת"ת הנעלם כו' עכ"ז התוס' אור מבחי' היותר עליון הרבה כנ"ל ומבחי' שמו הגדול ממש.

ב) והנה בנוהג שבעולם שמכתירין את המלך בכתר מלכות מסתמא יש לזה שרש מלמעלה (ה. נ"ב עיין ח"א דר"ה ב' דכד ברא קב"ה עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, ובמ"ק שם, וכ"ה בשאר דוכתי ומהם ח"ב מ"ח ב'), והענין כי יש ע"ס מלמעלמ"ט מכתר עד מל' וע"ס מלמטלמ"ע, ובבחי' זו נק' מל' כתר כמ"ש בפרדס (ו נ"ב שער מלמטה למעלה ובע"ח של"ח פי"ד ועמ"ש בביאור ע"פ הראיני את מראיך ובביאור ע"פ אז ישיר כו' עלי באר כו'), ואין הכוונה מצד המנין בלבד אלא שיש בחי' במל' שמצד בחי' זו ראויה להקרא בשם כתר, ולכן נמשך בחי' כתר בבחי' המצות דייקא שהן במל' והיינו בחי' רצון שבו עונג העליון כי רצון היינו בחי' מצחא דגלגלתא כמ"ש באדרא האי מצחא רצון אקרי והוא עד"מ כמו המצח הוא עצם המכסה על מה שבתוכו כך הרצון הוא מכסה על התענוג ומלביש אותו לבלתי הגלות וכנודע שיש ב' בחי' בכתר בחי' אחרונה שבמאציל הוא בחי' עתיק ובחי' ראשונה לנאצלים בחי' א"א ועתיק הוא בחי' פנימי' וא"א בחי' חיצוני' המכסה וחופף על בחי' פנימי' שבו (ז נ"ב ע' ח"ג צו ב' רישא וגלגלתא ומוחי ובפי' הרמ"ז שם וכפירושו כ' בז"ה בראשית במאמר בריש הרומנתא כו' ועמ"ש בביאור אני דפ' ציצית), והוא בחי' רצה"ע שבו מלובש עונג א"ס שכשמו כן הוא אין לו סוף והיינו בחי' טעמי המצות שנאמר על התורה ארוכה מארץ מדה כו' (וזהו שהמל' שהיא עשיי' שבאצי' אשר בה הוא מעשה המצות הוא נק' כתר דהיינו ששם דייקא מתגלה רצה"ע עם העונג המלובש בו