תכא

הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו (ח"א דרכ"ב רע"ב, ח"ג דקנ"ט א' רמ"ה א' ועמ"ש מזה ע"פ אלה פקודי המשכן) הנסתרות הן דו"ר והנגלות ו"ה נגלות הן תומ"צ שהתורה רמיזא בוי"ו של שם לפי שיש בה בחי' ו"ק ש"ס משנה זרעים בחסד כו' והמצות בה' של שם בחי' מל' והמשכת ה' אחרונה הוא ע"י בחי' וי"ו (ב, נ"ב ע' מזה בזח"א קצג ב ובפי' הרמ"ז שם, ח"ג דף יו"ד ב', ס"ה ב' ס"ו סע"ב, עז"ב, ועמ"ש מענין וי"ו בד"ה ושבתי בשלום גבי וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה, ובענין יחוד ו"ה בד"ה אלה פקודי הנ"ל), ולהבין זה צ"ל ענין העבודה איך שייך לפניו ית' ל' עבודה וכי כלום הוא צריך ואם צדקת כו', ומה הוא שנאמר ולעבדו (ג, ועמ"ש סד"ה ואלה המשפטים גבי שש שנים יעבוד, ובד"ה לא תהי' משכלה גבי ועבדתם את ה' אלקיכם ובד"ה לא הביט און ביעקב ובתניא פט"ו) והענין כי העבודה הוא להמשיך גילוי אלקות מההעלם מלמעלה מההשתל' כי כמו שנמשך כבר בסדר ההשתל' הוא מתלבש בריבוי המדרגות עד שנעשה שמים וארץ גשמיי' המעלימים ומסתירים עד שנראה ליש ודבר ויכול לומר כחי ועוצם ידי, וצ"ל גילוי אלקות כמו שיהי' לעתיד ונגולו כספר השמים, ובתחה"מ גם גוף האדם מן הקבר ירגיש כו', ואין זה כ"א ע"י הערת רוח קדשו ממרום מלמעלה מן ההשתל', כי ההשתל' של הקו נמשך מבחי' אחרונה הארה מצומצמת מאד, והיינו כמו עד"מ אדם גדול שהוא חכם ויש בו כמה מיני חכמות ומצמצם א"ע בבחי' אחרונה שבחכ' חכ' שבדבור או שבמעשה, כך ההשתל' של הקו נמשך מבחי' עשי', הגם ששם לא שייך שום התחלקות כי אבי"ע שוין שם וגם אצי' הוא בחי' עשי' דכולא קמי' כו', היינו קמי' אבל בערכינו לפי שנמשך אלינו נוכל להעריך שנמשך מבחי' אחרונה הכלולה שם וכענין טורי חשוכא חג"ת שבהעלם כו' (ד, הנה מענין ע"ס הגנוזות ונעלמות הנז' בפרדס שער הצחצחות, עמ"ש בד"ה ואני נתתי לך שכם א', שע"פ קבלת האריז"ל הם בחי' שמותיו הקדושים ב"ה כמו השם שאינו נוגע להעצמות ממש כו', והנה כעין מ"ש הפרדס אי' בע"ח שמ"א פ"ג בענין עתיק שהוא הבחי' היותר תחתונה ושפלה מכל בחי' א"ס וכאלו נא' דרך משל שהוא בחי' מל' שבמל' ואע"פ שאין כן כי אין שם דמות וספי' ח"ו כלל רק לשכך האוזן נדבר כך כו' עכ"ל ואע"פ ששם נז' בענין עתיק דאצי' שהוא הנמשך ממל' דא"ק, הנה הרי בשער שבה"כ פ"ה כ' שכמ"כ לעילא מגולגלתא דא"ק יש בו דוגמ' עתיק דאצי', וא"כ גם ע"ז י"ל כמ"ש בשמ"א פ"ג שהוא הנמשך מבחי' היותר תחתונה שבא"ס, וכ"מ בהדיא בביאור האדרא מהאריז"ל בדף קכ"ח סע"ב גבי תי"ו רשים רשימו, במש"ש בשם מ"כ מהרב ז"ל, ובס' עמה"מ ש"א פנ"ו משמע הקו נעשה עתיק וכתר לעולם המלבוש כו' וע' בז"ה על המאמר דט"ו בריש הורמנותא כו' שכ' אויר קדמון חכ' המלבוש עתיק כו', מיהו אין לנו עסק רק בקבלת הרח"ו ז"ל, ועמ"ש בביאור דאלה מסעי שהקו זהו כענין עתיק דבריאה כי א"ק נק' אדם דבריאה, והנה ענין עתיק דבריאה נמשך מבחי' היותר תחתונה שבמל' דאצי' וכמ"ש בע"ח שמ"ז ספ"א גבי וא"כ אחר כל המיעוטי' כו', ועד"ז כ"ש וק"ו לאין קץ בהמשכ' הקו מהאא"ס להיות עתיק דבריאה דכללות כו' כי הצמצום גדול יותר מהפרסא כו' ולכן כדי להמשיך תוס' אור היינו מהאא"ס ממש כו', והיינו מבחי' שמו הגדול שארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' אא"ס ממש