תיז

לזרועות דא"א ונודע שההלבשה זהו מה שנמשך בסדר ההשתלשלות, ולכן ארז"ל והקב"ה נותן לו מלא עומסו לעוה"ב, מלא עומסו מבחי' החכמה המתלבשת בפרק היד בחי' זרועות דא"א, אבל ג"ר דא"א הם למעלה מגדר התלבשות וכמ"ש במ"א ע"פ שראשי נמלא טל כו', וזהו ענין י"ש אורות העליוני' דכתר והיינו מה שהביא ע"ז הפסוק עין לא ראתה, דרישי' דקרא ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה וגו' בישעי' ס"ד ג', ופי' במדרש שמות רבה ספ"ל שאין העולם כולו יכול לקבל את השכר שנאמר ומעולם לא שמעו כו', והיינו שהוא למעלה ג"כ מגדר ההתלבשות בבחי' ש"י עולמות שכל בחי' עולם אינו יכול לקבל בחי' זו כו', ועיין עוד מענין עין לא ראתה במדרש שם ס"פ מ"ה, ובקהלת רבה סד"ה כל הדברי' יגעים כו' עין לראות כו', וע"פ ויותר שהי' קהלת חכם כו', ובמדרש רבה דמגילת אסתר ע"פ בהראותו את עושר כו' וע"פ ובמלאת הימים כו', ועיין בזח"א ד"ד סע"ב, ובפי' הרמ"ז דעין לא ראתה הוא סוד גילוי פנימי' וסוד עתיק שהוא סתים וגנוז כו', וזהו לא ראתה אלקים זולתך ה"ס חכמה סתימאה המלבשת לגבו' דעתיק המתוארת בשם אלקי' ובתוכה גנוז יסוד עתיק כו', ח"ב דס"ג סע"א ק"ב קנז"א קס"ג סע"א ח"ג דרס"ז ב', ובעמה"מ * שער שישי ס"פ נ"ז פי' שזהו נאמר עמ"ש ואורח צדיקים כאור נוגה כו' דפי' באד"ר קכט"א בפלגותא דשערי אזיל חד אורחא כו', הה"ד ואורח צדיקים כו' וע"ש בביאור האד"ר שהוא הגילוי למעלה מהגילוי שע"י שערות כו', ולפמ"ש בעמה"מ * ש"ז ספ"ג ענין עין לא ראתה נאמר עמ"ש בזח"ג דט"ו סע"א בההוא יומא כו' השמים החדשים כו' ומבואר במ"א שזהו ענין גילוי פנימית עתיק, וא"כ היינו ע"ד פירש הרמ"ז דלעיל, וכ"מ ממ"ש בזח"ב קנ"ז א' שזהו ענין מ"ש והי' מדי חדש בחדשו כו' יבא כל בשר להשתחוות לפני, ופסוק זה נאמר סמוך ודבוק לפסוק כי כאשר השמים החדשים כו' עומדים לפני,