תטו<sup>1</sup>
נדרכים הענבים עכ"ל והי"נ כ' עיין בע"ח דרוש זמ"ל בסוד מלך הדר ובעבודה הדריכה שיוצא היין הוא האהבה המסותרת שבנפש כנ"ל), ועוד זאת וגם אתה תדין את ביתי תדין דינא דמלכותא דינא כי בדברים לא יוסר עבד היא הנה"ב וצריך להכותה בשבט ולעולם ירגיז כו' (ועיין במד"ר וארא פ"ט ע"פ קח את מטך כו' כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כו' והמטה הוא מט"ט) והוא בחי' זיעתן של חיות כענין זיעה שבאדם שהיא שמחמת פחדו נעשה תגבורת האש על המים שבו ודוחה האש את המים לחוץ בבחי' זיעה, כך הנה כתי' ונהר דנור כו' שהוא מזיעתן של חיות שהם בבריאה ומשם יורד ליצי' ועשי' ונעשה נהר דינור על ראש רשעים יחול דהיינו הזיעה שהוא בחי' המים שדוחה בחי' האש שלהם שזעים וחלים מאימת כסא ומגודל הפחד יוצאת מהם בחי' הזיעה שהוא בחי' המים שהוא בחי' ההשפעה והמשכה כמים ומזה נעשה נהר דינור כו', וכענין כעס על ההיפוך הנמשך מחמת המשכת האהבה כו'. ותדין את ביתי הוא בחי' נה"א, כי היכל הוי' המה, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר כו'. (והנה לנפה"א ענין תדין הוא בדברים משא"כ נה"ב צריך להכותה בשבט. וזהו ענין שופטים ושוטרים תתן לך, שופטים בחי' תדין לנה"א ושוטרים בחי' שבט לנה"ב, וע' בזח"ב פקודי דרכ"ב סע"א ודרכ"ג סע"א שלכן המשכן נעשה ע"י בצלאל ואהליאב שהן בחי' חו"ג בצלאל בצל אל בחי' חסד ואהליאב בחי' גבורות שהוא למטה דן בחי' דן ידין והיינו לפי שצ"ל וגם אתה תדין כו').
תשמור את חצרי, חצרי בחי' נה"ב כי ההפרש שבין בית לחצר הוא שבית מקורה בגג שהוא ענין פריסת אהל ומקיף מבחי' סוכ"ע משא"כ חצר אינו מקורה וצריך שמירה. והנה אחר כ"ז כתיב ונתתי לך מהלכים ב' מיני הילוך כו' והוא לע"ל כי כהיום נק' בחי' רו"ש רצוא מלמטה למעלה ושוב מלמעלה למטה, אבל לע"ל כשיתגלה בחי' סוכ"ע כחשיכה כאורה ואין בו מעלה ומטה יהי' הכל בחי' הילוך שיהי' גם השוב בחי' הליכה כמו הרצוא וכו' רק שמקודם צ"ל בחי' תדין כנ"ל (וזהו מארז"ל כל השונה הלכות כו' דאיתא בפרד"ס ערך הלכה, הלכה היא השכינה כו' וזהו הלכה למשה מסיני הכוונה שהיא כלת משה כו' הולכת להתייחד עם בעלה עכ"ל, והכוונה שזהו ענין יחוד הנ"ל שנק' בשם הילוך כמבואר בד"ה ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, דלשם נת' איך שע"י התורה ממשיכים יחוד קוב"ה ושכינתי' בחי' קול דודי כו' מדלג כו', אך שכדי להמשיך יחוד והמשכה זו צ"ל מתחלה למס"נ בק"ש, וזהו אחת היא יונתי אחת שהיא מקבלת מבחי' אחד אנת הוא חד ולא בחושבן כו', וזהו ענין ההילוך שמלמטה למעלה, וזהו ענין כל השונה הלכות, פי' שונה מלשון כופל כמו שנים מקרא, וכמ"ש ויאמר שנו וישנו, במ"א סי' י"ח ל"ד, והיינו להיות שונה וכופל בחי' ההילוך פעמיים הא' מלמטה למעלה להיות בחי' אחת היא יונתי ע"י רעו"ד, הב' מלמעלה למטה בעסק הלכות התורה, וכן משמע מהפסוק שלמדו זה שנאמר הליכות עולם לו א"ת הליכות אלא הלכות, כי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.