תז

כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך

כה אמר ה' צבאות * אם בדרכי תלך כו' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. (עיין מזה ברבות בשלח ר"פ כ"ה ובזח"ג ר"פ ואתחנן דר"ס סע"א זח"ב תרומה ק"ע ע"א פקודי דרמ"א סע"ב זח"א וירא ק' ע"ב חיי קכ"ט ב'). להבין מהו ענין מהלכים בין העומדים, הנה נודע שהמלאכים נק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים, וכן הנשמות קודם בואם לעוה"ז נק' ג"כ עומדים כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, רק אחרי ירידת הנשמות לעוה"ז בהתלבשותן בגוף ונה"ב נק' מהלכים (ועמ"ש מזה בד"ה אם בחוקותי תלכו, דרוש הראשון פ"א, ובדרוש השני ספ"א רפ"ב, ובביאור ע"פ ועתה יגדל נא, ועיין עוד בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני פ"א וסד"ה צאינה וראינה בנות ציון דרוש הראשון ספ"ד), והטעם שהמלאכים ונשמות נק' עומדים כי שרש התהוותם הוא מבחי' אותיות והמלאכים הם מאותיות הדיבור וכמ"ש וברוח פיו כל צבאם וישראל עלו במח' הם מאותיות המחשבה והאותיות הם בחי' דומם כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות כו', לפי שהן בטילות לגבי השכל המנהיגן כי האותיו' הן לפי השכל כו' ולכך נק' עומדים כבחי' דומם שאין להם בחי' הילוך (ואפי' עולם הבריאה נק' עפר אשר בקרקע המשכן, עפר היינו בחי' דומם), ומ"ש ובשתים יעופף הרי שמצינו להם בחי' הילוך הוא ע"י אתעדל"ת כשישראל או' קדושה למטה גם המלאכים או' קדוש למעלה ואזי נאמ' ובשתים יעופף וקרא זה אל זה כו' (י"ל ג"פ קדוש זהו ההמשכה מסוכ"ע בממכ"ע, וזהו זה אל זה, ע' זח"ג דרע"א סע"ב). אך להבין ביאור הדבר איך הוא אתעדל"ע ע"י אתעדל"ת, הנה נודע שיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע. פי' ממכ"ע היינו לפי סדר המדריגות בהשתלשלות וירידות המדריגות מעילה לעילה כו' ומהווה ומחי' לכאו"א לפי מזגו ותכונתו בבחי' השתלשלות ממש, והשפעת והמשכת חיות זה הוא מבחי' מלכותו ית' מלכותך מלכות כל עולמים וכבוד הדר מלכותו, פי' הדר הוא תפארת גדולתו ית' ברבוא רבבות עולמות אלף אלפים ישמשוני' כו'