תד

ח) ואפשר להעיר לזה ממ"ש במא"א אות ע' סעי' ו' וז"ל עיגולא וריבועא כי כל דבר מרובע בנקבה וכן משמע מהבהיר שאמר ריבועא לא רהיט ברחמים, וכן הארץ היא מרובעת ד' כנפות הארץ אך השמים זכרים עגולים, עגולא רהיט (הג"ה וא"כ זהו כענין ממכ"ע וסוכ"ע וכן במק"מ פ' בראשית ד"ה ע"ב פי' עגולא וריבועא הם עיגולים ויושר, וע' מענין עגולים ויושר בת"א בביאור ע"פ ואלה המשפטים, ולכן עג עוגה בחי' עגול לרמוז להמשיך מבחי' סוכ"ע, והיינו ע"ד ואתה תשמע השמים שהם עגולים, ומשם יומשך ההשפעה לבחי' ממכ"ע כמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ עזח"ב פ' יתרו דפ"ה ע"ב עכ"ה) וכן בחי' העיגול יותר שלם במרכזין מהריבועא (הג"ה וכן באוצ"ח בתחלתו חלל א' עגול בשוה מכל צדדיו כו' ואעפ"י שכל האצי' הוא עגול והא"ס הוא מקיפו מכל צדדיו בשוה כו' ובמבוא שערים שער א' פ"א והנה כיון שהצמצום הי' באמצע מכל צד כי כל האא"ס הי' מכל צדדיו בשוה א"כ בהכרח שבמקום שנשאר פנוי יהי' עגול לגמרי כי אם יהי' במרובע בזוית יהי' המקיפו אינו שוה בחלקי עצמותו, גם הי' המקום עגול לסבת העולמות הנאצלי' בתוכו כדי שיהי' אור הא"ס מאיר בהשוואה א' על כולם, וע"ז אנו אומרים שא"ס מאיר בשוה בכל העולמות והוא מלמעלה ומלמטה ומכל הסביבות כנודע בזוהר ובר"מ עכ"ל המב"ש. נמצא למדנו כי בחי' העיגול מורה על אור הא"ס המקיף ומאיר לכל הארבע עולמות בהשוואה אחת, והוא הבחי' סוכ"ע שלמעלה מגדר ההשתלשלות דקמי' שוה אצי' ועשי' וע"כ מקיף ומאיר בהשוואה א' לעשי' כמו לאצי' וע' מזה בת"א בביאור ע"פ יביאו לבוש מל' בד"ה הנה התורה, מל' דא"ס עצמו שמאיר לכל העולמות בהשוואה א' כו' המקיף את כל החלל כמו שהי' קודם הצמצום עכ"ל.

והנה ענין התפלה פי' בת"א פ' מקץ בד"ה נר חנוכה ומזוזה וז"ל כי הנה התפלה היא בקשת יהי רצון שיתהווה בחי' רצון שכמו שכבר נמשך רצה"ע בחכ' הנה החכ' מחייבת ע"פ התורה אין יסורים בלא עון שהעון גורם יסורים ח"ו אבל ע"י התפלה יהי רצון נמשך רצה"ע שלמעלה מבחי' חכ' ושם הוא רחמים פשוטים ורבו פשעיך כו' עכ"ל והמשכה זו מבחי' בעל הרצון שלמעלה מבחי' רצון כמו שיובן ממ"ש בת"א בד"ה בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים כו' שהוא למעלה מעלה מבחי' רצון ונק' בעל הרצון, וע"ז אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ"ש למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך ועמ"ש בלק"ת בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים, וע"כ המשכה זו באה מבחי' סוכ"ע המקיף את כל החלל כו' והוא בחי' עיגול עד"מ כנ"ל, וע"כ עג עוגה ועמד בתוכה לרמוז שמתכוין להמשיך מבחי' סוכ"ע מבחי' ארך אפים כו', וע' עוד בת"א ר"פ לך בד"ה הנה אברם גבי וזהו כי עגולי אריך מקיפי' רגלי עשי' כו' ואז יכול להשתלשל רצונו ית' גם בדבר גשמי כו' ע"ש, ועד"ז יובן כדי שיומשך ההמשכה בגשמיות שיתרפא החולי הוא ע"י שנמשך מבחי' עיגולים ומקיף עליון המקיף אבי"ע בהשוואה אחת, ועוד כמ"ש באגה"ק בסופו בד"ה להבין מ"ש בפע"ח וז"ל אבל התפילה היא המשכת אא"ס ב"ה לבי"ע דוקא לא בדרך התלבשות בלבד רק האור ממש לשנות הנבראים מכמו שהם שיתרפא החולה וירד הגשם משמים לארץ כו' והלכך כדי להמשיך אא"ס למטה א"א בלי העלאת מ"נ מלמטה כו' ונק' מאדך כדי לעורר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.