ת

ותדבר מרים ואהרן במשה

בהעלותך יב, א

ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח. בשל"ה במסכת שבועות בתוך ד"ה שקר החן כ' שהתורה שבע"פ נקראת אשה והיא כושית ופרש"י כושית בגימט' יפת מראה, כי תשבע"פ נק' עוז ותושיה שמתשת כחו של אדם ע"י שצריך בה יגיעה גדולה, וזהו כל תורה שאין עמה מלאכה כו', ומצד זה שמתשת כחו נק' כושית לשון שחרות שמשחיר פניו כעורב ועי"ז נעשה היפוי בחי' ויפת מראה שהוא התגלות כח הנפש אלקית כו', זהו תוכן דבריו. ולבאר הדברים בענין עוז ותושיה נתבאר בד"ה בחדש השלישי לצאת בנ"י, ועוד יש לבאר זה ע"פ מ"ש בד"ה שחורה אני ונאוה בענין דברי סופרים שעז"נ קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, פי' כעורב שהוא אכזרי כך יש בבחי' שערות האלו אכזריות שהרי גם בדבר האסור ופסול כו' נמשך ניצוץ וחיות אלקי המהווה ומחיה אותו כו' ועכ"ז נדחה לחוץ כו' וכ"ש בדברי סופרים שגם מה שעל פי דאורייתא הוא כשר ויש לו עלייה עכ"ז אסרו אותו וכמו שומנו של גיד הנשה, וזהו אכזריות יותר ושרשו נמשך מגבורות עליונות דקדושה הנקרא אש שחורה שהיא מבחי' גבורה דעתיק שבחכמה סתימאה, וכמ"כ גם האדם כדי שיוכל לקיים כל דברי סופרים צריך להתנהג בנפשו במדת אכזריות להיות סור מרע בבחי' אתכפיא כו' בכמה גדרים וסייגים קדש את עצמך במותר לך פי' קדש הוא חכמה עילאה כו' להמשיך על עצמו בחי' חכמה עילאה עי"ז כו' כמ"ש בד"ה ולא אבה כו' ויהפוך כו' ובד"ה ושמע אביה את נדרה כו', ולכן נק' תושבע"פ שחורה אני ע"ש שמקבלת מבחי' קווצותיו תלתלים שחורות כעורב כו', והנה עי"ז דוקא ונאוה, כי ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה כו' ועי"ז נמשך בחי' שלמעלה מבחי' ושער רישי' כעמר נקי כו' הנקרא אש לבנה והוא בחי' ישת חשך סתרו כו', וזהו דכושית בגימט' יפת מראה ע"י שעי"ז מקבלת מבחי' יאר ה' פניו אליך כו', ועמ"ש בד"ה אם לא תדעי לך בת"א פ' ויצא בפי' ויפת מראה כו', אך לא שמרים ואהרן דברו על תשבע"פ ח"ו אלא הענין כי יש בתשבע"פ ב'