שצז

אמת אלא תורה שע"י התורה נמשך בחי' אמיתית ועצמות אא"ס שהוא מ"ש אני ה' לא שניתי כו', כי ההיפך מבחי' אמת הוא בחי' הכזב שז"ש כמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו דר"ל אשר לא יהי' להם הפסק וכמו אל תכזב בשפחתיך שא' השונמית שלא תמשוך נשמה לבני מבחי' אשר יש לו הפסק (וז"ש כל האדם כוזב שמה שנמשך בציור אדם בהשתלשלות חילוקי מדריגות יש להם הפסק וכמו שכל במוח דוקא וראי' בעין דוקא כו' כל אור לפי ערך הכלי כו') אבל עצמו' אא"ס עליו כתיב אני ה' לא שניתי וע"כ הוא בב"ג בתכלית אין לו תחלה ואין לו תכלה כו' ונק' בחי' אמת (ראש תוך סוף בהשוואה אחת), וז"ש כ"מ שנאמ' לי אינו זז לעולם כו', וכ"ז בא ע"י שלמטה יהי' בחי' אגודה אחת דהיינו בבחי' אה"ר דבכל מאדך שאז ממשיכים רש"מ דהיינו בחי' פנימית הכתר כנ"ל, וז"ש אספה לי שע"י האסיפה שלמטה יבא לבחי' לי הנ"ל, וזהו בחי' זקני ישראל כי זקן שקנה חכ' ממקורה שהוא בחי' הכתר עליון ובשרשם הוא בבחי' עתיקא שעז"נ וע"י יתיב מלכותך מלכות עלם כו', וע"כ נק' סנהדרי גדולה, וע"ד מ"ש שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל ואי' במדרש דלאה נק' גדולה ע"ש שגדולה במתנותי' כהונה לעולם מלוכה לעולם וכמו ודוד עבדי (שיצא משבט יהודא) נשיא להם לעולם כו' אבל רחל נק' קטנה שקטנה במתנותי' כי מלוכה דשאול לא נמשכה כו' ובזהר אי' שם ה' גדולה לאה ושם ה' קטנה רחל והוא בחי' ה' הראשון דשם הוי' שנק' גדולה כי הה' ראשונה יש בו יו"ד (בכתיבתו יו"ד בתחלה וממנו נמשך הה') ובחי' היו"ד הוא שיש בו קוצו ש"י שהוא הכתר שעז"נ אני ה' לא שניתי וע"כ נק' גדולה במתנותי' במדרש כנ"ל אבל ה' אחרונה הוא שמקבל מבחי' וי"ו שהוא בחי' היסוד וי"ו זעירא הנ"ל וע"כ נק' קטנה במתנותי' כו', וז"ש ותקנא רחל באחותה דאי' בזהר ובמדרש איך שייך קנאה ברחל, ואי' במדרש שזהו ע"ד קנאת סופרים תרבה חכ', ובזהר אי' תיאובתי' דעלמא תתאה להיות כגוונא דעלמא עילאה דהיינו שיהי' התגלות אור העצמו' גם למטה מטה, וע"ד שנאמר לע"ל ביום ההוא יהי' כו' שגם הה' האחרון יהי' מקבל מבחי' היו"ד שהוא ב"פ י"ה כו', וזהו הטעם שנק' סנהדרי גדולה ע"ש שהמשיכו מבחי' פנימי' הכתר דאני ה' לא שניתי כו', וזהו שכתוב שדנו דין אמת לאמיתו כו', הענין הוא דכתיב תתן אמת ליעקב דהגם שיעקב שהוא בקו האמצעי הוא במדת האמת אך מ"ש תתן אמת ליעקב הוא בחי' אמת היותר נעלה כו' דקו האמצעי דיעקב נק' אמת ע"ש שמבריח מן הקצה אל הקצה ואינו כמו מדת אברהם ויצחק שיש להם הפסק וכמו מדת החו"ג שכאו"א מהם הפכו ומנגדו זל"ז וע"כ אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו משא"כ יעקב קו האמצעי הי' מטתו שלימה כו', ובד"ה וידבר כו' נת' דגם מדת אברהם ויצחק נק' אמת שכולל ראש תוך סוף כא' כי אברהם המשיך מדת החסד כמו שהוא למע' באצי' גם למטה מטה בהשוואה אחת ולא כמו שבא בסדר ההשתל' שמתמעט אור החסד בצמצום אחר צמצום כו' וכן יצחק במדת הגבו' וזהו ג"כ מ"ש בגמ' אלו ואלו דברי א"ח שהמשיכו כאו"א מהם במדת האמת כמו בשרשו למעלה ככה המשיכו למטה כו' וכמו הלל ושמאי הלל במדת החסד ושמאי במדת הגבו' כו' אבל מ"ש תתן אמת ליעקב היינו תוס' אור דעצמו' אא"ס דלאו מכא"מ איהו כלל למטה שיהי' נמשך גם למטה (ושם נת' שזהו לאמתתה של