שצג

ע"י עכ"ה) ובבחי' שבעים יו"ט מאיר הארת עתיק ולכן נאמר בהם שמחה ועונג, וע' זקנים שהם סנהדרין האיר בהם ג"כ הארות השערות דעת"י שנמשכו ממו"ס, ונק' ג"כ עיני העדה ע' לק"ת בהביאור ע"פ ואתחנן פ"א די"ל שממשיכים להיות עין ה' אל יראיו עיני ה' אל צדיקים ע"י שעבודתם בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא ע' בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני כו' באחד מעיניך, וכ"ז זכה אברהם ע"י המילה כנ"ל סעי' א' בענין אספה לי שבעים איש, ועיי' בפרד"ס שער כ"ז הוא שער האותיות פי"ט פי' כי האות הזה עיקרה ביסוד כו' וסיים ויש עין אחר שהוא עין פקוח שאין גבות עינים [עליו] כלל והוא בסוד עליון בא"א כנדרש באדרא עכ"ל ועיי' מזה באד"ר נשא דקכ"ט סע"ב ודק"ל תחילת ע"א ושם פי' אשר יוסף זכה להשגחה מבחי' טוב עין דא"א מ"ט כי נתן מלחמו לדל ובפי' האד"ר שם פי' דל הוא בחי' מל' והיסוד שהוא יוסף נותן מלחמו לדל ע"כ זכה לאשגחותא דעין דא"א וזהו בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ועד"ז י"ל ענין ע' יו"ט שנתנו לישראל שבהם מאיר עינא פקיחא דא"א, ואולי עי"ז מאיר ג"כ בכל הימים כנודע שיש הארת שבת בימי החול, ואפ"ל כי הנה יש עוד בחי' עין שאינה טובה והו"ע עין תלויה שבפסוק יכרסמנה חזיר מיער כמ"ש בלק"ת פ' ראה בד"ה וכל בניך לימודי ה' ושם פ"ג, אך ע"י שמאיר מבחי' עינא פקיחא דא"א אז אין שליטא לבחי' עין רע, וכמ"ש באד"ר שם מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עילאה עכ"ל ועי' בלק"ת פ' ראה בהקיצור מד"ה כי תשמע בקול סעי' ו'.

ואפשר לקשר ענין זה ע"ד הדרוש עם הדרוש המבואר בלקו"ת בד"ה בהעלותך את הנרות שסוף הדרוש שע"י אה"ר דאהרן באורך נראה אור נמשך בחי' כשמן הטוב כו' הזקן זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו שיהי' הגלוי למטה כמו למעלה, וזהו ג"כ ענין שבעים זקן שהם הממשיכים גלוי זה דבחי' שיורד על הזקן, והנה זקן שקנה חכמה וענין קנה יש להעיר ממ"ש בדרוש חמשה קנינים קנה הקב"ה תורה קנין אחד והקנין יש בו משיכה וכסף, ודהע"ה הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה בבוך ויקרא פ' בהר ע"ש באריכות. ועד"ז יש לפרש ענין זקן שקנה חכמה והשבעים זקנים נמשך מבחי' ואצלתי מן הרוח אשר עליך, וכן הזקן זקן פי' במד"ר פ' ויקרא ספ"ג דהיינו זקן משה וזקן אהרן, ועיין מזה בזח"ג דפ"ח סע"ב ובמק"מ שם בשם הר"ר צמח.