שצ

אמיתית האמת, ועמ"ש מזה בלק"ת פ' מסעי בהביאור ע"פ אלה מסעי דרוש השלישי, וזהו שהסנהדרין דנין דין אמת לאמיתו כיון שבהם מאיר הבינה הנק' עתיקא, והנה משארז"ל במשנה ספ"ק דמכות סנהדרין ההורגת אחת בשבוע דהיינו א' בשבע שנים נק' חבלנית וכ"פ הרמב"ם פי"ד מה' סנהדרין הלכה יו"ד, זהו ג"כ משום שמאיר בהם הארת ע"ק ששם החסד גובר כו' עכ"ה) והטעם כי ע' סנהדרין הם ע' ענפים שבתפארת שהם ז' ספירות כל אחת כלולה מיו"ד (הג"ה ע' זהר פ' בשלח דס"ב ע"ב ע"פ ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים שפי' ואתתקף אילנא קדישא שהוא תפארת בתריסר תחומין בארבע סטרי עלמא ואתתקף בשבעין ענפין וכולא כגוונא דלעילא עכ"ל, וע' בזהר פ' במדבר דקי"ח ע"ב גבי דהא אילנא עילאה קדישא כו' עכ"ה) ומרבע"ה שהוא הדעת הרי ע"א, והכלל הכולל הם ע"ב וסנהדרי קטנה הם במל' כו' עכ"ל, ועמ"ש בענין ה' קטנה רחל, והנה בשבעים זקנים נאמר ואצלתי מן הרוח כו' א"כ משה לגבי הע' זקנים מעין הבחי' של ערך המאציל לגבי הנאצלים, ויש לחלק דהא המאציל מן הרוח של משה אינו משה כ"א ואצלתי כו', אלא י"ל כערך הכתר לגבי ע"ס כו' שהכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, כך משה ממוצע בין בחי' ויאצל כו' ובין הע' זקנים, והיינו כי הע' זקנים הם ז"ת שכל א' כלול מיו"ד, ומשרבע"ה בחי' דעת שהוא המחבר כח"ב אל ז"ת כו', ולפי כהאריז"ל משה רבינו ע"ה בחי' יסוד אבא שהוא דעת עליון כו' ובמקום משה הוא המופלא של ב"ד שממשיך מבחי' מופלא שהוא הכתר כו', ועם היות הע' נק' זקנים אכן המופלא י"ל ע"ד סבא דסבין עמ"ש מזה בהגהות לד"ה בכ"ה בכסליו, עכ"פ מזה מובן קצת ענין אספה לי שבעים איש לי דייקא זח"ב לט"ב, ח"ג ע"ד ק"ד.

ה) זח"ב פ' יתרו דפ"ו ע"ב דכד אינון קיימין קמי' דר' שמעון מבועין דליבא פתיחין לכל עיבר וכולא מתגלייא וכד אתפרשנא מיני' לא ידענא מידי וכל מבועין סתימין א"ר חזקי' היינו דכתיב ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים, כבוצינא דא דנהרין מיני' כמה בוצינין כך רשב"י מארי דבוצינין הוא נהיר לכולא כו'. י"ל כמ"ש בלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ שחורה אני ונאוה דרוש השני פ"א וז"ל אך גם זאת כדי שיהי' האור א"ס יכול לבא לידי גילוי שיתהווה מזה כל הספירות צ"ל מקודם בחי' ממוצע בין המאציל לנאצלים ואז יוכל האור א"ס להוות ולחיות הספירות והממוצע זהו כתר כו' עכ"ל, ואעפ"כ ודאי הספירות נתהוו מהמאציל ממש, אלא שזהו ע"י הכתר שתחלה האציל בחי' הכתר שהוא אור כללי להע"ס כמ"ש בע"ח שער מ"א פ"ג כמו עד"מ התהו שהוא ההיולי לפ"ד הרמב"ן בפי' החומש בפ' בראשית הוא מקור לד' יסודות ארמ"ע כן הכתר כו' ואז אח"כ ע"י הכתר האציל הע"ס בפרטות ואפ"ל כי פלוגתא דרבנן וריה"ו במשנה ספ"ק דסנהדרין דרבנן ס"ל סנהדרי גדולה היתה של שבעים וא' נאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהם הרי שבעים וא' וריה"ו אומר שבעים ס"ל לריה"ו דמשה אינו סנהדרין כמ"ש בגמ' די"ז ע"א, היינו כי משה לגבי ע' סנהדרין כמו הכתר לגבי ע"ס וס"ל לחכמים דהכתר הוא ממנין ע"ס כמ"ש הרדב"ז בספר מגן דוד והפרד"ס, ע"כ הי' משה בחשבון רק שהי' על גביהם וריה"ו ס"ל דהכתר אינו נמנה בחשבון הע"ס וכ"כ הרמ"ז דכתר אינו בחשבון ע"ס לכן ג"כ משה אינו בחשבון הסנהדרין כ"א למעלה מהן הרבה, ופסק הרמב"ם פ"א