שפח

שהוא ששים ר"ל שהוי"ו כלול מיו"ד אשר היו"ד הוא חכמה וכמ"ש בת"א ר"פ ויצא בענין וישם אותה מצבה שהוא וא"ו ויצוק שמן על ראשה שהמשיך בהוא"ו בחי' חכמה וזהו חשבון ששים שהוא"ו מאיר בו היו"ד ע"כ הוא יו"ד פעמים וא"ו שזהו ששים כו', והיסוד הוא ו' זעירא וע' בזח"ג פ' מצורע דנ"ג ע"ב שזהו"ע עץ ארז ואזוב וכמש"ש ובג"כ עץ ארז ואזוב אזלין כחדא ועל דא ו' ו' כחדא אשתכחו חד עילאה וחד זעירא וקריין לון ו' עילאה ו' תתאה, ועמ"ש מזה בלק"ת פ' חוקת בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות ושם פ"ג בענין ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ולכן אמר ולאתערותא דצדיק ושש והיינו חשבון וא"ו כמו שהוא בלא היו"ד, ונמצא ס"ו דתיבת סוד היינו עמודא דאמצעית' וצדיק, ובחי' ד' זהו ודאי במל' כמבואר בזהר ויחי דרל"ד ע"ב בענין ואגידה לכם חיבור הג' עם הד' זהו חיבור יסוד ומל', וגם נק' דל"ת לשון דל ע"ד סיהרא לית לה מגרמא כלום, גם ע"ד דלת ופתח שהיא דלת ליכנס לאצי', גם היא מקור לד' בחי' שבמרכבה כו' ע"ד ומשם יפרד והי' לד' ראשים, ועיין בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה בחי' רובע ישראל, וא"כ פי' סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם היינו כשמאיר עמודא דאמצעיתא וצדיק בבחי' ד' שהוא מל' ע"ד אשרי משכיל אל דל, ועז"א דוד ומכל מלמדי השכלתי פי' מבחי' כל שהוא יסוד שהוא המלמד לדוד שהוא מל' שמלמד לו דעת עליון זהו סוד ה' ליראיו שכנס"י נק' אשה יראת ה' היא תתהלל, וכ"ז נמשך ע"י המילה דהיינו ענין ובריתו להודיעם, ולכן עי"ז נמשך בחי' שבעים נפש ושבעים זקנים, כי זקן היינו זה שקנה חכמה וזהו נמשך ע"י שמאיר עמודא דאמצעיתא הנק' עשיר שעולה עד הכתר וכ"ש בחו"ב ומאיר ע"י צדיק במל' לכן מזה נמשך בחי' שבעים נפש שעם היותם שבעים נק' נפש לשון יחיד ע"י הביטול שבהם מבחי' חכמה כח מ"ה, וכן נמשך שבעים איש מזקני ישראל שקנו חכמה, וגם ארז"ל במד"ר פ' בהעלותך שדומים להקב"ה שנק' איש כמ"ש הוי' איש מלחמה ודומים למשה שנק' איש כו' איש האלקים, וגם עיקר פי' זקן היינו ע"ד ישראל סבא שדומה לבוראו שנאמר בו ועתיק יומין יתיב לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כעמר נקא, ולכן זכו לסוד ה' שהוא הנבואה ורוה"ק כו'.

ב) מד"ר ויחי פצ"ט דקי"ב ד' ע"פ האספו ואגידה לכם שמינה אותן זקנים כמו שנאמר אספה לי שבעים איש. הנה מלשון האספו דורש שמינה אותן זקנים כי מינוי זקנים זהו ע"י שהם בבחי' התכללות יחד דוקא, כמ"ש במד"ר פ' בהעלותך במקומו ע"פ אספה לי זש"ה הבונה בשמים מעליותיו דהיינו ע"י