שפז

ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל.

א) מד"ר פ' וירא ר"פ מ"ט כתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד ה' זו מילה שלא גילה אותה מאדם ועד עשרים דור. י"ל עשרים גימט' כתר, וכן עשרים הוא כף אשר הכף רומז לבחי' כתר כמ"ש בלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע בענין ולכי לך, ועמ"ש בענין עשרים גרה השקל ובענין סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה משום דלא שלטא בה עינא, וכמ"ש ברע"מ פ' פנחס דרנ"ה סע"ב ולא למעלה מעשרים דאיהו כ' כתר עליון דלא שלטא בה עינא כו'. ואפ"ל ע"י המילה והעברת הערלה נמשך הארת הכתר שמאיר ע"י הבינה ביסוד ע"ד אל עליון כו' קונה הכל שנת' בלק"ת פ' מסעי בהביאור ע"פ אלה מסעי דרוש השני, ד"ה לבאר ענין המסעות פ"ג ובד"ה לריח שמניך טובים דרוש הראשון פ"א בענין מי גילה לבני רז זה, פי' הסוד הוא איך דכולא קמי' כל"ח ולא כמו שנדמה לנו העולם ליש ודבר, וזהו כענין כי אל דיעות הוי' שנת' בת"א פ' יתרו בד"ה משה ידבר ובסדור ד"ה מזמור לתודה, וזהו הנמשך ומתגלה ע"י העברת הערלה מסך המבדיל, וע' בסדור בדרושי המילה ע"פ ולא יקרא עוד שמך אברם, גם מ"ש במ"א ע"פ מארז"ל במד"ר תצוה פל"ח ופ' אחרי פכ"א שבזכות המילה הי' נכנס אהרן לפנים מן הפרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדה"ק כו', והנה שורש קדה"ק הוא בחי' כתר כי קדשים הם חו"ב וקדה"ק זהו כתר וכמ"ש בלק"ת בד"ה שבת שבתון הוא לכם, והיינו כנ"ל שע"י המילה מאיר גם הארת הכתר ביסוד כו' ומשם מאיר בכנס"י, ועמ"ש עוד מענין מי גילה לבני רז זה בלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע פ"א ושם ספ"ד, ומ"ש בת"א פ' ויחי בד"ה חכלילי עיניים מיין בענין נכנס יין יינה של תורה יצא סוד, והנה אמרו שם עוד במד"ר פ' וירא שם אמר לו הקב"ה אם המול תטול סוד ה' מה סוד ה' סמ"ך ששים (י"ל מענין ששים המה מלכות אלו ס' מסכתות, וענין ששים אותיות שבברכת כהנים שנקראים ששים גבורים כו') ו' ששה ד' ארבעה הרי שבעים, שבעים אני מעמיד ממך בזכות המילה שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה בפ' עקב יו"ד כ"ב ומעמיד אני מהם שבעים זקנים שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומעמיד אני מהם משה שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון שנאמר הואיל משה באר כו' פ' דברים. והענין כמ"ש בזהר ע"פ כל הנפש הבאה לבית יעקב ששים ושש לאתערותא דעמודא דאמצעיתא ששים ולאתערותא דצדיק ושש, והענין כמ"ש ברע"מ פ' תשא ע"פ העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא והדל לא ימעיט דא צדיק וע"ש בפי' הרמ"ז הטעם שת"ת נק' עשיר ויסוד נק' דל כו' וע' מזה בבה"ז שם, והנה ת"ת ויסוד שהם יעקב ויוסף הם ב' ווין דהיינו אות וי"ו שמילויו ג"כ ו"ו כזה וכמ"ש בזהר פ' וישב דקפ"ב ע"ב וע' בזהר פ' יתרו דס"ח ע"א, וכיון שהת"ת נק' עשיר לכן הוי"ו שבו הוא וא"ו רברבא והיינו *