שפג

עולם הדבור, ואפ"ל ההפרש בין המל' כשהיא כלולה בז"א לבחי' מל' כשנעשית פרצוף בפ"ע שהוא ענין גילוי אחר גילוי, שזהו משארז"ל פ"ג דברכות אם הרהור כדבור דמי או לאו כדבור דמי, דבחי' ההרהור הוא מקור הדבור היינו שמהרהר איך לדבר, משא"כ מחשבה זהו אינו שייך עדיין לדבור כלל, והרהור הנ"ל נק' מחשבה תתאה והו"ע ד' רבתי דאחד במאמר אחד יכול להבראות לכן מצינו שהדבור נק' בשם מחשבה עיין בגמ' ספ"ג דב"מ גבי על כל דבר פשע ובמשניות שם בתוי"ט, וכן נת' במ"א דפרצוף החיצון דמל' זהו הדבור ופרצוף פנימי הוא ההרהור ע"ד אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח"כ ויאמר לאדם, וא"כ בחי' המל' כשמשלמת ז"א לע"ס זהו עד"מ ההרהור המלביש להמדות כמו עד"מ כאדם שמהרהר במה שהלב חפץ ומתאוה כו', ומזה נבנה אח"כ עולם הדבור, וזהו ענין אחד ובשכמל"ו כי אחד אח ד' ר"ל אח הוא ט"ס דז"א וד' רבתי בחי' מל' המשלימתו לע"ס והוא ההרהור כנ"ל ואח"כ בשכמל"ו שיומשך עולם הדבור כו', גם י"ל בענין ב' בחי' אלו דמל' שזהו ענין קבלת עול מלכות שמים שבשמע ישראל ועול מצות שבוהי' אם שמוע, כי שמים ז"א ומל' שמים היינו מל' דז"א, ובחי' מל' כשהיא פרצוף בפ"ע זהו ענין קבלת עול מצות וע' בסידור שער הק"ש מענין קעומ"ש ועול מצות ובד"ה ראיתי והנה מנורת זהב, גם י"ל ב' בחי' אלו ע"ד ב' בחי' שבמל' הנזכר בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה היינו הא' כשהיא באצי' הב' כשנקרא שכינה שנעשית מקור לבי"ע, ובמ"א נתבאר שזהו ענין ב' ימים דר"ה שנחשבים כיומא אריכתא לפי שהם בנין המל' אלא לפי שיש בהמל' ב' בחי' כנ"ל, ובמ"א נתבאר שב' בחי' אלו נק' ג"כ ים ויבשה, ועפ"ז יתורץ הקושיא הנ"ל דמ"ש בגמרא דפי' רכב אלקים רבותיים היינו י"ח אלפים זהו בענין העלאה ממטה למעלה שבבחי' זו אין נחשב המל' כ"א ט"ס העצמיים וכמו בענין המסעות מ"ב מסעות זפ"ו כנ"ל ועז"א רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות כו' ופי' בת"א עליית ז"א דבריאה בז"א דאצי', ובעמה"מ די"ג סע"ב שער אק"ס פ"ו פי' עליות ז"א דאצי' בט"ס שלמעלה מהטהירו שהם י"ח אלפים רבבות כו' וזהו ענין י"ח אזכרות שבמזמור לדוד, וביהי כבוד, נמצא בענין ההעלאה חסרו ב' אלפים משני רבבות היינו בחי' המל' כנ"ל, ולכן לנגד זה בענין ההמשכה הם כ"ב אלף, היינו ב' אלפים נגד מל' שמים דז"א, וב' רבבות נגד מל' שהיא פרצוף בפ"ע, ולכן אין השכינה שורה שהוא ענין ההמשכה בפחות משני אלפים ושני רבבות כי להיות ההמשכה השראת השכינה מל' דאצי שנעשית עתיק לבי"ע צ"ל ע"י ב' בחי' הנ"ל שבמל' כענין ההרהור והדבור כו' ועמ"ש בד"ה דומה דודי לצבי מענין ט"ס ומענין המל' * , ועוי"ל בענין שובה רבבות אלפי, כי אומר ברבות ס"פ משפטים ונשא פי"ב רמ"ז א' אלף משמאלו ורבוא מימינו, ומבואר בת"א בד"ה מזוזה מימין שהמצות מבחי' ימין ותורה מבחי' שמאל, וכן נתבאר בענין זה