שעב

ומרל"א שערים אחור כו' ובכח ה"ג נפסק המלבוש לשנים כו' כעין ב' נונין של ויהי בנסוע הארון כו' ודע שהמלבוש כו' ונארג ג"כ מד' אותיות הוי' כו' ע"ש, א"כ י"ה דשם זהו נסתרות, ו"ה הן נגלות כו' וזהו ג"כ ענין קומה הוי', ומזה יובן מה שבמדת הארון הי' חצאי אמה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, לרמוז לב' חצאים שבתורה סתים וגליא, ולהיות אשר ב' נונין הנ"ל נמשכו ממם סתומה כנ"ל שהוא כללות המלבוש י"ל שלכן ניתנה התורה לארבעים יום, וע' בשה"ש רבה ע"פ אם יתן איש כו' ולקחתי דבר שניתן לארבעים יום כו' דמעלת ארבעים יום בחי' מלבוש הנ"ל וזהו ג"כ ענין ארבעים יום מר"ח אלול עד יוהכ"פ.

ב) בשל"ה במסכת תענית שלו בדרוש לפ' מטות דר"ו ע"א וע"ב פי' הב' נונין הא' ע"ד נפלה כמארז"ל מפני מה לא נאמר נון באשרי, הב' שע"י נפילה זו יהי' הקימה התגלות נש"ב כו' * , וזה כמ"ש בזהר ויחי דרל"ז ע"ב דאע"ג דכתיב נפלה ולא תוסיף קום היא תקיפא כאריה ולביא בהאי נפילה מה אריה ולביא לא נפלין אלא בגין למיטרף טרפא כו' וע' בת"א גבי דרושי פורים בד"ה כי אברהם לא ידענו ושם קנ"ו א' בפירוש כי נפלתי קמתי פי' בעת נפילה עצמו קמתי כי מקבלת מוחין שלא ע"י ז"א גם נפלה ולא תוסיף קום פי' שאין יכול להיות קימה גדולה ביותר מן הנפילה עצמה כו' עכ"ל, ובמ"א כתבתי שי"ל פי' נפלה ע"ד על פני כל אחיו נפל דתרגום שרא, ולהעיר מענין הנני דאברהם שעי"ז זכה לכהונה ולמלכות רבות וירא פ' נ"ה והנני בשני נונין כו'.