שסט

בפ' בהעלותך על פסוק זה רס"ד ב"ג מלך הכבוד שהוא חולק ליריאיו מכבודו כו' מלך עשיתיו שנאמר ויהי בישורון מלך כו' מה מלך כשהוא יוצא תוקעין מלפניו אף אתה עשה לך שתי חצוצרות כסף כו' ירא ה' בני ומלך כו' משה שנתיירא מן הקב"ה נעשה מלך.

בקהלת ק"ה ד' ס"פ אין אדם שליט ברוח ר' סימון אומר כבוד גדול חלק הקב"ה למשה שנאמר עשה לך שתי חצוצרות ולא ליהושע. ולמסע את המחנות זח"א פ' נח ע"ד א'.

בבחיי פ' בהעלותך האריך בענין החצוצרות וסיים וע"ד האמת היו שני חצוצרות רמז לתקיעה (שהיא מבחי' ימין וחסד) ותרועה (רמז למדת הדין, והם זו"נ) כו', ובפרדס ערך חצוצרות כסף כ' וז"ל פי' הרשב"י ע"ה בר"מ כי נצח והוד נקראים כן בהיותם מקבלים מצד החסד כי שם מוצא הכסף נקראים חצוצרות בסוד התקיעות שהם בחסד וגבורה ואלו ענפיהם כי מעשה אבות יעשו בנים עכ"ל. ולכן א"ש מ"ש הרבות דלעיל מה מלך כשהוא יוצא תוקעים מלפניו כי ז"א נק' מלך, וכשהוא יוצא היינו שמתייחד במדת מל' שהיא נק' כבוד הוי', ולכן תוקעים מלפניו בחצוצרות כי יחוד זו"נ הוא ע"י נצח והוד איהו בנצח ואיהי בהוד.ובמא"א אות ח' ססעי' נו"ן כ' חצוצרות כסף נצח והוד דאבא עד כאן לשונו ואתי שפיר שנאמר עשה לך דוקא כי משה יסוד דאבא גם השגתו הי' עד נהי"מ דאבא כמ"ש באגה"ק בד"ה עוטה אור כשלמה ע"פ וראית את אחורי כו', לפ"ז אפ"ל ההפרש בין חצוצרות לשופר, דבר"ה דוקא בשופר, כי שופר בחי' קו האמצעי בחי' יסוד אימא או תפארת אשר בקו האמצעי עצמיות האור וכמ"ש הרמ"ז פ' אמור דצ"ט וז"ל ונקדים שנו"ה נקראים קרנים כמ"ש בת"ז ד"מ ע"ב גם נודע שהם אטומים ואינם כמו היסוד שהוא צנור חלל כו' ואנן בעינן שופר שהוא ביסוד ששם המוחין העצמיים כולם כו' עכ"ל והאריך.

ובאו"ת מהמגיד נ"ע פי' שתי חצוצרות חצי צורות, כי על דמות הכסא דמות כמראה אדם כו' שהאדם שלמטה הוא חצי צורה וכשמתדבק בהקב"ה נעשה צורה שלימה כו', ויש לבאר דבריו ע"ד זכר ונקבה יחד הם אדם משא"כ כל א' לבדו נק' פלג גופא, גם להעיר מענין מחצית השקל, ולפי"ז י"ל ג"כ שהם נו"ה דאיהו בנצח כו' כנ"ל ועמ"ש ע"פ ה' צלך בת"א בד"ה רני ושמחי, גם להעיר מענין ועשיתם אתם כאלו עשאוני בד"ה אני ישנה גבי רעייתי שממשיכים האור בהמדות להיות חו"ג כו', משא"כ האור מצד עצמו מסתלק למעלה, א"כ הם העושים הצורה וזהו שתי חצי צורות כו' וע"ד גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה, ולהעיר מענין וייצר, ומענין המה היוצרים, וכן נו"ה נקראים תרי פלגי גופא, ועיין מזה בספר שערי אורה שער ג"ד ושניהם נכללים לפעמים כאחד כו' ולפי שמשה אמר ונחנו מ"ה ותחסרהו מעט מאלקים כו' ע"כ זכה לבחי' שתי חצי צורות הנ"ל, אשר [משה] היינו יחוד זו"נ ולכן נתנבא באספה"מ משא"כ שאר הנביאים שלא נתנבאו כ"א באסשא"מ לא זכו לשתי חצוצרות המורים על יחוד וגילוי אסה"מ בשא"מ, ולפ"ז שתי חצוצרות באים ליום שיש בו יחוד ו"ה, ולכן בר"ח תוקעים בחצוצרות שאזי יחוד שמשא וסיהרא אבל בר"ה שאזי המל' מקבלת מבינה שלמעלה מבחי' שמשא אזי תוקעים בשופר כו' וזהו תקעו בחדש שופר