שסה

החכמה למעלה מבחי' ותמלא כדה כו' זה נק' ועמדו רגליו כי בעמידה הנה הוא בעל קומה וראשו ומוחו גבוהין וכו' זהו בחי' התורה כמו שהיא בחי' אור למעלה מבחי' שלמה אלא בחי' ואהי' אצלו שעשועים, וע"י גילוי בחי' זו יומשך הגילוי בחי' ועמדו רגליו, רגליו הן בחי' אותיות שבהן מתגלה חכמתו ורצונו ולא יהיו מוגבהין מן הארץ כ"א יתגלו למטה ויהיו מיוחדים במדריגה א' עם הראש והגוף ולא כמו בישיבה כו', דהיינו שיהיה אוא"ס ב"ה כמו שהוא למעלה מבחי' הלבושים יהי' נגלה למטה ממש בלי שום הסתר והעלם כלל, ולבאר עוד בזה הוא דהנה מבואר במ"א פי' קול דודי כו' מדלג וכו' דקאי על מ"ת הי' צ"ל צמצום עד שיומשך בחי' אותיות משמו הגדול אא"ס להתלבש בחכ' וזה נק' יושב ועוסק בתורה השפלה כו' ונק' מדלג שיש חלל בין רגליו לארץ בחי' מקום פנוי בין אותיות הנ"ל לח"ע כו' אבל לע"ל שיומשך אא"ס ולא יהי' חלל וצמצום נק' ועמדו רגליו כו'.

והנה כ"ז הוא ע"י ב' בחי' אתעדל"ת הנ"ל, שע"י צלותא דמיושב בחי' שמע ישראל וכו' ואהבת, שהאהבה עדיין בחי' יש ונמשך רק מבחי' שמיעה ונק' בחי' ישיבה עי"ז נמשך אתעדל"ע ג"כ ע"ד הקב"ה יושב ועוסק בתורה, אבל ע"י צלותא דמעומד שהעמידה היא בחי' ביטול לגמרי מכל וכל וכמ"ש בעמדם תרפינה כנפיהן שהוא למעלה מאהוי"ר וע"כ ירכין וגופא כחדא, וכמ"ש במ"א בענין על יונת אלם כו' כי אין עמידה אלא שתיקה, ולכן בשמו"ע וקולה לא ישמע, ולכן עי"ז נמשך מבחי' שלמעלה מהחכ' סייג לחכמה שתיקה בחי' כתר כתר לי זעיר כו' שהי' בחי' דילוג משם בחכמה וזהו השתיקה בחי' העלם כו' וע"י ביטול זה דשמ"ע ממשיך בחי' הנ"ל להיות בגילוי ולא יהי' בחי' העלם כו' אלא ותורה אור האור שלמעלה מהצמצום מה שעכשיו הוא בבחי' שתיקה והעלם רק הגילוי בחי' נובלות חכמה כו' יהי' מאיר בגילוי ממש, ולכן נאמר במשה ואתה פה עמוד עמדי שע"י מרע"ה שהי' ונחנו מ"ה בחי' ביטול המשיך גילוי הנ"ל להיות ועמדו רגליו כו' לע"ל.