שנח

לפי שאינו מלובש ממש כח הפועל בנפעל כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו' רק בשכמל"ו כי הארץ הלזו הגשמי' היא בחי' מל' דעשי' וגעה"ת הוא מל' דיצירה וגעה"ע מל' דבריאה והכל רק בחי' מל' בלבד צדיקים נהנין מזיו השכינה ושכינה היא בחי' מל' שהיא בחי' שם בלבד יחיד חי העולמים מלך ולכן ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך וכמ"ש מי לי בשמים כו' כלה שארי ולבבי כו' ובבחי' בכל מאדך בלי גבול שאין לו כלי המגביל רק לדבקה בו ממש בא"ס ב"ה מקור החיים ומקור התענוגים, וכדי שיבא למדריגה זו בק"ש הנה הוא ע"י פסוד"ז רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות לזמר עריצים ע"י רוממות אל איך שמלאכים מקדישים בבחי' ביטול הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו כו' מפני שהם בחי' יש וכשרואים ביטול היש מתפעלים מאד וא"כ כש"כ בעוה"ז שהוא יש יותר שצריך להתפעל מהתבוננות ביטול היש, ומזה יבוא בק"ש לקיום ואהבת כו', כי ע"י זמיר עריצים שהוא להפריד הרע מנה"ב עי"ז יוכל אח"כ להיות גילוי האהבה של הנה"א בק"ש לצאת מתוך ההסתר וההעלם של הנה"ב משא"כ קודם הפרדת הרע מנה"ב בפסוד"ז לא יוכל לבוא לגילוי אור אהבה דנה"א (וע' מ"ש במ"א ע"פ אם בחקתי), ולכן נקרא פסוד"ז וקרבנות בשם שולחן כי ארז"ל משחרב בהמ"ק שולחנו של אדם מכפר עליו במקום מזבח והיינו דהאכילה נק' על שם הלחם לשון מלחמה שלא יאכל לתיאבון כ"א לשובע נפשו לברר הטוב מהמאכל שנפלו בשבה"כ כו', ולכן כשאוכל לש"ש בבחי' זו הוא כמו אכילת מזבח שהי' בירור הנה"ב כו' משא"כ כשאוכל לתיאבון עז"נ וישמן ויבעט. והנה פסוד"ז וקרבנות שהוא ג"כ ענין בירור הנה"ב שנק' זמיר עריצים כנ"ל לכך נק' שולחן.

ב) והנה ק"ש נק' בחי' כסא דהנה כתיב השמים כסאי וכתיב והוכן בחסד כסא פי' שמים אש ומים הוא בחי' המדות אהבה כרשפי אש ובחי' אהבה הנמשכת כמים לדבקה בו והם כסא כס א' שהם כסא ומכון לבחי' אלף אאלפך חכמה אאלפך בינה בחי' חו"ב תרין ריעין ההתבוננות בגדולת ה' ולהבטל אליו כו' שיהיו מאירים ונמשכים במדות להיות ואהבת את כו' בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה' ואז נעשי' המדות בחי' שמים אש ומים כסא ומכון להשכל המתבונן שיהי' מוח שליט על הלב כו' מתחלה בחי' אתכפייא כמי שיושב על הכסא שאחוריו נמשך על הכסא ואח"כ יבא לבחי' אתהפכא, משא"כ אם אינו מתבונן המדות נפרדים מהשכל ונמשך אחר שרירות לבו כטבע מדותיו עיר פרא אדם יולד ועז"נ אלביש שמים קדרות כו' המדות אש ומים נמשכים בהבלי עולם, אבל ע"י ההתבוננות בק"ש נעשו בחי' שמים כסאי לבחי' אאלפך חו"ב כו' וזהו כונן שמים בתבונה ואז כתיב שמים תכין אמונתך בהם שעי"ז נמשך אור וחיות לבחי' אמונה, וזהו פי' שמע ישראל דפי' אל דישראל מבואר למעלה שהוא המשכת נהירו דחכמתא לתוך המדות וכו' ולכן נק' זה בחי' כסא, וכמ"כ באתעדל"ת אתעדל"ע נמשך ג"כ בחי' השמים כסאי כו' וכתיב היושבי בשמים כו' כי הנה (בד"ה וארא) פי' ה' אחד ארז"ל אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות כו' והם בחי' ו"ק מעלה ומטה וד' רוחות שהוא בחי' התחלקות ופירוד ואעפ"כ שורה ומתגלה בהם יחודו ואחדותו ית' ואינון מתייחדין באחד שכולם בטילים לגבי אור ה' השורה ומתגלה בהן לכן נק' המשכה זו בחי' ישיבה והשפלה בבחי' כסא כו'