שנד

וזה מעשה המנורה

וזה מעשה המנורה מקשה זהב כו' מקשה היא כו' תרגום נגיד לשון המשכה שמחתיכה א' נמשך כל המנורה, מרע"ה נתקשה בענין המנורה, והנה ענין קושיא הוא הבחי' שאינו מושג בשכל וכענין שתוק כך עבמ"ח גם י"ל קושיא מלשון קש כמו הקש לבוש מסתיר על החטה כמו"כ הקושיא ענין המעלים על השכל, והגם דבאג"ה * ססי' כ"ח משמע הקושיא מצד הקליפות המסתירים זהו ע"ד שיש ב' בחי' חשך א' בקליפות חשך המסתיר על האור ב' ישת חשך סתרו שלמעלה מבחי' האור ועד"ז ב' בחי' קושיא הנ"ל, והנה בחי' סוכ"ע הוא הבחי' שאינו מושג בדעת כמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום (הראשון) רק באמונה, והדעת רק בממכ"ע, וזהו"ע מקשה, וזהו את קשתי נתתי וארז"ל ברבות פ' נח דבר המוקש לי וגם לשון קש, מוקש ל' היקש שהוא דבר השוה אל הדבר כדפרש"י בצפני' רסי' ב' ע"פ התקוששו וקושו השוו מעשיכם לדעת קונכם, וזהו ג"כ כנס"י שנק' תמתי תאומתי לא אני גדול ממנה כו' ע"כ זהו קשתי לשון מוקש לי, גם ע"ד אדם אדמה לעליון וג"כ לשון קש ולבוש כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי', ובסוכ"ע שייך ב' בחי' אלו מוקש לי כי סוכ"ע בחי' א"ס ומ"מ קש ולבוש, לבוש מל', הוד והדר לבשת, וכן קשקשת לבושא הוא, ושריון קשקשים הוא לבוש כו' וכתי' וילבש צדקה כשריון, וזהו ענין מקשה לשון קש ולבוש, וזהו מקשה זהב זהב הוא הצדקה וג"כ לשון קשה ומקשה כי הוא למעלה מהשכל, והנה ויקש דבר איש יהודה בש"ב י"ט מ"ד פרש"י לשון התקוששו, והלעז גלייכער ענין היקש כנ"ל, ובשרשי' בקורקע' כתב בשרש קשש שני שרשים לשון קש ולשון התקוששו וקושו כי הקש יש לו דמיון מה להחטה כו', ובשרש קשא ענין קשואים מפני שהם קשים לגוף, וקשת אף בו י"ל לשון קושי כמ"ש הש"י וז"ש ותשב באיתן קשתו, איתן דבר קשה, וא"כ עד"ז נא' במנורה מקשה שהיא קשה ע"ד כי עם קשה עורף