שנב

בהעלותך

בהעלותך (אמאי לא בהדליקך, וגם מהו שבעת ששה מיבעי' לי' דפני המנורה

הוא קנה האמצעי, ג' מ"ש יאירו ואח"כ כתיב העלה, עלק"ת).

א) המנורה דבר ה' מקור נש"י מדבור ונפחת בי, וזהו אל זרובבל ע"ש גלות

בבל, נר נשמה, ז' נרות ז' בחי'.

ב) אהרן מז' רועים להעלות אהבה עזה, כי אברהם הנגבה לשון צימאון ע"י

ב"ש פד"ז, ואהבת אבה, הרצון מנהיג המדות והתענוג.

ג) והדרך להגיע להרצון להתבונן אחד בשמים וארץ, כי למעלה מהשתלשלות לא שייך לשון אחד אפי' במקור ההשתלשלות הוי' אלקינו, כ"א בהשתלשלות ו"ק רוחניים וגשמי' בטלים אליו, לך הגדולה כו' זהו רוחניים ומקום אתי גשמיי' וזמן ומקום מבשכמל"ו עולמי' דור, לכן לא יחפוץ כל התענוגים רוחני' וגשמי' שהכל תחת מקום וזמן.

ד) וכ"ז בחי' אברהם פולחנא דרחימתא ממטה למעלה ואה"ע ממקום וזמן, אבל אהרן שודמ"ט ממעלה למטה שתשוקתו להיות גילוי למטה מתחסד עם קונו ולא כדי לרוות צמאונו לבד, ואהבה זו באה ע"י ההתבוננות בק"ש באחד כשיתמרמר על החשך של הסתר המקום והזמן שנמשכי' ממל' מלך מלך כו', ורחוקים ממהו"ע ויתמרמר מריחוק זה ויצעקו בצר להאיר לו בתוך החשך, וחלקי אלקים לעולם שיהי' הגילוי לעולם ממש (ואפ"ל שזהו הושטת שרביט הזהב כשהוא בחצר הפנימי' ק"ש עמ"ש ע"פ כי תשמע בקול).