שלז

לג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח, שהם בחי' אמ"ר, אש ממטה למעלה בחי' עבודה כו' ומים הוא חסד וצדקה להחיות רוח שפלים מלמעלה למטה והבחי' הממוצעת היא התורה, והנה אמ"ר הוא בחי' סגול וסגול הוא מלשון סגולה כמו עד"מ שיש ענינים מרפאים כו' בדרך סגולה כו' וגם סגול כו' כי ענין סגול היינו שנקודה האמצעית היא תחת שני הנקודות כו' והתורה היא ממוצעת כו') ויש ע"י נצחון לנצח ולהתגבר בסור מרע ועשה טוב (עמ"ש בד"ה והנצח זו ירושלים ובד"ה למנצח על השמינית ובד"ה אלה מסעי דרוש השני) ויש ע"י הודייה, וכן יש עבודה ע"י התנשאות כמשארז"ל במשנה ס"פ י"ד דשבת כל ישראל בני כו' וכמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה', ויש ע"י שפלות.

קיצור. כי ענין המנורה הוא בחי' דבר ה' שהוא מקור הנשמות, ויש בה בחי' ז'

נרות שהם ז' מדריגות בעבודת ה', יש עובד מאהבה.

ד) * ומש"כ פ"ג והנה כ"ז מעלת ומדריגת בחי' אברהם כו' ונקרא מלמטה למעלה אבל בחי' אהרן הוא בחי' אחרת שהוא בחי' שודמ"ט מלמעלה למטה כו' שיהי' גילוי אלקותו ית' למטה כמו למעלה, ויש להבין זה בהקדים ענין המד"ר פ' בחוקותי פל"ו אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכות יעקב משל לאחד שהי' עומד ונידון לפני שלטון ויצא דינו לפני שלטון להשרף צפה אותו השלטון באסטרוגליס שלו שהוא עתיד להוליד בת שהיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד, כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו אמר כדאי הוא להנצל בזכות יעקב הה"ד כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם בישעי' סי' כ"ט כ"ב עכ"ל. והמדרש אינו מובן וכי בזכות עצמו לא הי' אברהם כדאי להנצל, ומהו היתרון דזכות יעקב על אברהם והלא מצינו שחותמין רק מגן אברהם, וגם מהו המשל שהוא עתיד להוליד בת שנשאת למלך והל"ל שהוא עתיד להוליד בן חכם וצדיק כו'. וי"ל דהנה יש להבין ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' מהו פי' יחוד זה, וכן המשילו חז"ל ביום חתונתו זה מתן תורה, והענין נתבאר בלק"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך ושם פ"ב גבי וזהו פי' היחוד שיהי' יחיד ומיוחד אחר הצמצום וההתפשטות כמו קודם לכן בלי שום שינוי כו' שיתגלה יחודו עכ"ל, ור"ל שיהי' גילוי אוא"ס למטה כמו למעלה ממש זהו נק' יחוד קוב"ה, וע' בת"א פ' בראשית בהביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים, וזה"ע כי אל דיעות חיבור ב' הדעות, ולכן המשכת דעת זה נק' יחוד שהרי היחוד גשמי נק' והאדם ידע את חוה, ועמ"ש בענין לעשות הישר בעיני ה' סד"ה כי תשמע בקול. והנה עיקר ענין יחוד זה שיוכל להיות גילוי אוא"ס למטה כמו למעלה זהו ע"י מ"ת, משא"כ אברהם עם היות שקיים כל התורה כולה עד שלא נתנה הי' המשכותו רק למעלה דוקא לבד ע"ד להוסיף אור באצי' אבל ההמשכה למטה לא הי' מהערך שנמשך למעלה כמ"ש כ"ז בהביאורים בתו"א ע"פ משה ידבר ובד"ה לך לך, והיינו לפי שיחוד זה לא הי' עדיין יכול להיות בימי אברהם, וכמ"ש בזהר פ' חיי דקל"ג סע"א שע"י אברהם הי' בחי' וימינו תחבקני וע"י יצחק נמשך ג"כ שמאלו תחת לראשי, והיחוד הוא ע"י יעקב שהוא קו האמצעי ולכן הוא דוקא