שלד

וזהו לך ה' הגדולה ששם הם בטילים במציאות לגמרי, כענין כל המועדים עתידים ליבטל כנר בפני האבוקה, כך לך ה' הגדולה ששם הגדולה בטילה במציאות ואינה נק' בשם גדולה כלל, ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ויושט המלך לאסתר, ומ"ש מזה ע"פ ושננתם לבניך, אך שמע ישראל כו' להמשיכו בבחי' אחד ע"ד ואימתי גדול כו', וא"כ י"ל זהו ענין ז' נרות שהן ז' מדות לך ה' הגדולה והגבורה כמ"ש בד"ה בכ"ה בכסלו, היינו שע"י העלאת הנרות וביטולן ע"ד לך ה' הגדולה כו', עי"ז ממשיכים ההמשכת המדות ושיהי' מאיר בהם אור החכמה שמן ואור, וכמ"ש ע"פ הללויה שע"י המשכת י"ה חו"ב בהמדות עי"ז דוחים יניקת היצה"ר מהמדות חו"ג, וזהו לך גימט' חמשים, היינו נש"ב שעי"ז מתעלים ז' המדות במקורן כמ"ש בלקו"ת פ' מטות בד"ה עיני כל, והנה מזה נמשך אח"כ כי כל בשמים ובארץ, כל היינו ג"כ נש"ב אלא שזהו המשכה מלמעלה למטה. עוי"ל פי' לך ה' הגדולה היינו ע"ד הבו גודל לאלקינו דפי' במאו"א אות ג' ס"ז ע"ד אימא מגדלת ז"א, גדלות ראשון גדלות שני, ואפ"ל ע"ד ביום ההוא יהי' הוי' אחד התחברות ע"ק בז"א וכן פי' במ"א ואימתי גדול כשהוא בעיר שאז דוקא מאיר בו הכתר בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו דוקא, וזהו צדיק ונושע קרובה ישועתי לבוא, ישועתי דוקא במד"ר משפטים ספ"ל, וכ"ז ממשיכים ע"י ז' נרות הנ"ל, והשמן והאור מעשה ותלמוד מעשה גדול ותלמוד גדול.

וביאור הענין ע"פ מ"ש בלק"ת פ' עקב סד"ה ארץ הרים ובקעות בענין גג"ת כי למעלה מהאצי' נק' החסד בשם גדולה משא"כ בז"א נק' חסד, וא"כ פי' לך הוי' הגדולה י"ל להמשיך בז"א ממדת דא"א ע"ד ורב חסד והיינו ע"י לשארית נחלתו שמשים א"ע כשירים, וכמו באברהם ואנכי עפר ואפר כו', וכמ"כ ענין והגבורה ע"ד איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפיים מגבור הרי הגבו' היא בא"א לכבוש מדת הדין דז"א, ע' יומא [ס"ט] סע"ב, וכמו שמשון הגיבור ע"י שהי' נזיר וכבש יצרו מלשתות יין עי"ז ממשיך נזר אלקיו כו', ועיין בזהר ויחי דף * ע"פ ואם בגבורות שמונים שנה, ובענין מי ימלל גבורות ה', גיבורי כח עושי דברו ששים גבורים י"ל ששים מסכתות.

והתפארת זו מתן תורה, עיין מענין ת"ת בד"ה ונטעתם כל עץ מאכל ובביאור השני דיונתי גבי ומראך נאוה, אך מת"ת נעשה כתר ובד"ה בחדש השלישי בענין ת"ת קו האמצעי ובד"ה הן עם אחד בת"א פ' נח איך בת"ת דוקא שם הוי', ואפ"ל לכן התורה נדרשת ע"פ י"ג מדות כנגד י"ג מדות הרחמים שהם מת"ת כי תפארת נק' רחמים כנ"ל, עיין בד"ה כנשר יעיר והתפארת זו מ"ת, והנצח זו ירושלים נתבאר במ"א, וההוד זה בנין בהמ"ק עמ"ש ע"פ ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת, וע"י גדילים תעשה לך ממשיכים מבחי' זו, מבחי' גדלת מאד, כי כל בשמים ובארץ היינו מדת כל מחבר שמים וארץ ופי' בד"ה ואתה תצוה שהוא העמוד המחבר געה"ע עם געה"ת, ובמא"א ע' ססעי' ט"ז עמוד שבג"ע הוא חוט השדרה היוצא מן הדעת עד קרקע הגן יסוד דנוק' כו' וא"כ זהו בחי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וא"כ המשכה זו הוא ע"י התפלה שהוא בחי' סולם וח"י ברכאן דצלותא נגד ח"י חוליות הנ"ל, וע' במא"א סמ"ך סכ"ח סולם נק'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.