שלג

להיות יניקה גם לחיצוני' כענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל כו', כי על כל פשעיו תכסה מדה זו של אהבה, כי אינו רואה חוב ע"ע כלל ולא ידקדק ע"ע, כמו מי שאוהב לחבירו שמוחל לו על כל פשעיו ואינו רואה חוב עליו כו', אבל בשיתוף מדת היראה יראה לדקדק על כל מעשיו ודרכיו לשקול במאזני צדק על כל מה שחושב מחשבות אשר לא לה' וכן בדבור ובמעשה וכו' לפי מה שידע האדם בנפשו ידקדק ע"ע, וכ"ז ממדת היראה, ועמ"ש ע"פ ה' שמעתי שמעך יראתי, והוא מדת הגבורה וזהו שאמרו לעולם ירגיז כו', והוא למעלה מדת הגבורה והצמצום היפך בחי' מדת החסד שהוא בחי' הגדולה כנ"ל וד"ל, והתפארת הוא מדת הרחמים מדתו של יעקב כידוע. והענין הוא כי בחי' התפארת היינו להתבונן בהוד תפארת גדולת ה' במה שכולם משבחים ומפארים ובטילים במציאות וכמאמר וכולם משבחים ומפארים ומקדישים וממליכים את שם המלך כו' והאופנים והחיות ברעש גדול כו' שמזה נמשך בחי' הוד מלכות, עד"מ במלך בו"ד שעיקר הוד מלכות שהוא בחי' התפארת וההידור שלו היינו כשמשבחים אותו ברוב תשבחות וברוב עם דוקא, וכידוע בפי' וכבוד הדר מלכותו, שזה דוקא ברוב עם הדרת מלך, וכאשר יתבונן בבחי' תפארת ה' וכבוד הדר גדולתו ממילא יתעורר ברח"ר על ניצוץ נפשו האלקית שנתרחקה כ"כ וירדה בחושך הגס והעב לא תראה אור גדול והדר כזה כו' והיינו בחי' הרחמים שמסתעפת מבחי' התפארת, ועד"מ בן המלך שיושב בבית המאסר שלפי ערך גדולת בן המלך ורוממותו כן ערך הרחמנות אשר תיפול עליו בלב כל אדם מבחי' ירידת מדריגתו כ"כ לישב במאסר שזה כמו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא כו', וכמ"כ בכללות בנ"י שנקראו בני מלכים כמאמר כל ישראל בני מלכים הם, להיות מקור חוצב נשמתם הוא מבחי' מל' דאצי' כידוע, וירדו לחומר גופני בעוה"ז השפל החומרי, וטרם ירידתם להתלבש בגופים היו נהנין מזיו השכינה דג"ע כו', ולזאת תתעורר מדת הרחמים ביותר על ריחוקם כ"כ כו', וזהו והתפארת פי' כי ששה מדות מנה כאן גדולה וגבורה ותפארת והנצח וההוד כי כל כו' שהוא בחי' היסוד, והנה ג' הראשונות גדולה וגבורה ות"ת כלולים המה כאחד להיותם מתאחדים יחד והן אהוי"ר ורחמנות הכוללת שניהם אוי"ר כו' והוא בחי' האבות אברהם יצחק ויעקב כנודע, וע"כ כל פסוקים שבסדר התפלה יש מהן שנאמרו בענין מדת הגדולה ויש מהן שנאמרו במדת הגבורה ויש מהן בבחי' התפארת שהוא הרחמי', כמו באשרי גדול ה' דור לדור כו' ואח"כ להודיע גבורותיו כו', וכן בברכות יוצר ג' מדות אלה נזכרים תמיד כידוע למעיין ומשכיל בהן, אבל ג' אחרונות נצח והוד ויסוד הן מתאחדים בפ"ע, וכידוע ג"כ שלמעלה בבחי' ששה מדות עליונות בחי' חג"ת בפ"ע ובחי' נה"י הן דבר בפ"ע ונק' ענפי החו"ג כו' וכמשי"ת בעז"ה וד"ל. והנצח וההוד, עמ"ש בד"ה אלה מסעי דרוש השני וע' באג"ה סי' ט"ו, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה הנך יפה רעייתי מעלת היופי זהו כשהוא כלול מג' גוונין חג"ת והיינו כמו תפארת יופי לפי שכלול מחו"ג ולכן עולה עד הכתר, כמו"כ מעלת מדת הרחמים שג"כ כלול מחו"ג, ולכן נק' אות אמת ועולה ג"כ עד הכתר היינו שע"י התעוררות רחמים יבא לבחי' תשובה בכל מאדך כו'.

וע' פי' לך הוי' הגדולה בד"ה וישכם לבן, ובד"ה וידבר אלקים כו' וארא גבי ואימתי גדול כשהוא בעיר כו', ובד"ה וארא אל אברהם שבחי' הגדולה וכו' שייך בבחי' אחד משא"כ במהו"ע בחי' יחיד אינם נקראים בשם גדולה כו',