שלא

פי ה' דבר, שענין הדבור עליון הוא רק לגלות הגדולה דשם הוי' בנבראים כו', וכמו האותיות שע"י מתגלה השכל, ואזי נק' שני המאורות הגדולים ששם הוי' נק' גדול בעצם ושם אלקים נק' ג"כ המאור הגדול לפי שהתפשטות והתגלות הגדולה דשם הוי' בעולמות הנבראים הוא ע"י שם אלקים דוקא. אך הנה לפעמים הדבור עליון מעלים ומסתיר שהוא בבחי' קטנות והיינו כמ"ש כרחל לפני גוזזי' נאלמה, כי יש זלעו"ז ויש ג"כ בחי' עיר דקליפה והוא העיר והמגדל אשר בנו בני דור הפלגה כידוע, מל' דקליפה שאותיות אלו מחשיכים ומסתירים לגמרי. והנה גדול הוי' בעיר אלקינו דוקא, משא"כ כשההשפעה מבחי' דבור עליון יורדת ומתלבשת בעיר דלעו"ז אזי אין מאיר הגדולה דשם הוי' כלל גם בבחי' הדבור עליון, ואזי נק' המאור הקטון, מאורות חסר שהוא בחוסר כל. דהנה בא"י כתיב ארץ אשר לא תחסר כל בה, שבחי' כי כל בשמים ובארץ מאיר בה תמיד לקשר ולחבר ההשפעה מבחי' שמים לבחי' ארץ כו', והו"ע מרוב כל שיש ריבוי בחי' כל, אבל פי' בחוסר הוא שאין מאיר בה בחי' כל, ואזי אין מאיר הגדולה דשם הוי' בעיר אלקינו, ולכן נק' המאור הקטון פגימותא דסיהרא, ומחמת זה נעשה התגברות יניקת החיצונים בשם אלקים כענין מלך אלקים על גוים. והנה כתיב צחוק עשה לי אלקים, שדוקא ע"י שם אלקים בחי' צמצום והסתר להיות יש ודבר נפרד, הנה ע"י אתכפיי' ואתהפכא נמשך בחי' צחוק והתגלות התענוג מעצמות אא"ס ב"ה שלמעלה מעלה משם הוי' כו', וכמ"ש בזהר כד אתכפיי' סט"א לתתא אסתלק יקרא דקוב"ה לעילא כו', והנה צחוק כמו שחוק, ושחוק בגימט' מקור חיים ובגימט' אור אין סוף, והיינו שהוא המשכת הגלוי אא"ס ב"ה מקור התענוגים, וגם בגימט' ב"פ אור, וזהו הוסיפה על המאורות, כי המאורות הם הוי' ואלקים וע"י העלאת הבירורי' בבחי' אתכפיי' ואתהפכא שמצד צמצום והסתר דשם אלקים דוקא (דהיינו כשנק' המאור הקטן כנ"ל) נמשך ומתגלה תוס' אורות מעצמות אא"ס מקור התענוגים בהמאורות, ואזי נעשה שני המאורות גדולים להיות שוין בקומתן כו'. ועתה יובן שענין אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, הוא ג"כ הוספה על המאורות כמו גבי שרה, כי מול פני המנורה זהו המאורות כנ"ל הוי' ואלקים, וע"י העלאת ז' נרות המנורה שהו"ע הז' מדות שבנש"י שיהי' לך הוי' הגדולה וכו' כנ"ל, עי"ז נמשך תוס' אורות בהמאורות שהם הוי' ואלקים מלמעלה מעלה משם הוי', וזהו ל' בהעלותך שהוא ל' על, דהיינו להעלות לבחי' על הוי', למעלה משם הוי'. ועתה העלאה זו הוא ע"י עסק התורה כנ"ל בענין חצבה עמודי' שבעה, כי עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא כו'. ולכן כתיב ויעש כן אהרן שענין עשיי' זו הוא הוספה על המאורות, כענין עשיי' הנאמר גבי שרה שדרשו רז"ל שהוסיפה על המאורות.