של

והנצח וההוד כו', כי כל הנ"ל הוא העבודה בעצם המדות אהוי"ר ורחמים, והנה כל היום א"א להיות העבודה בעיקר המדות, כי אא"ל כל היום באהבה בלי הפסק כלל, וע"כ צ"ל העבודה בענפי המדות והם הנו"ה, נצח הוא ההסכם שנשאר אצלו בתפלה שאפי' לאחר שתחלוף האהבה יהי' בנצחון וחוזק גדול להיות סור מרע וע"ט כו', ונצח הוא ל' נצחיות כי שרש הנצח הוא ממקום גבוה מאד, כמ"ש וגם נצח ישראל לא ישקר כי לא אדם הוא כו', והוא ענף הגדולה, כי לפי ערך הגדולה כך יהי' הנצחון ביותר וכמשל מלך גדול מאד תגדל הנצחון אצלו מאד. וההוד הוא ענף היראה, והוא קבלת היראה במוחו, כי בשעת התפלה מתגלה אצלו היראה גם בלב להיות פחד ה' בלבו, ובכל היום שאין יכול להמשיך גלוי היראה בלב רק שמתבונן (בדברי היראה) במוחו לבד ומודה במוחו שצ"ל, זהו הוד ענף היראה. כי כל בשמים ובארץ, הוא בחי' ברית התקשרות סוכ"ע בממכ"ע והו"ע מרוב כל כו', ובנפש היינו כי יסוד אינו מדה בפ"ע כ"א הוא כללות לכל הה' מדות הנ"ל שכל המדות צ"ל בבחי' קשר דוקא כמו האהבה שיהי' מקושר באמת לאמיתו במדת האהבה, וכן מדת היראה יהי' בבחי' התקשרות תמיד, ההפך מבחי' ומשם יפרד, וכמו והיו העטופים ללבן בבחי' עטיפה ומקיף לבד והקשורים ליעקב בבחי' קשר והתחברות בתוכיות ופנימי' ממש. לך ה' הממלכה הוא בחי' קבעומ"ש להיות בחי' עבד הכנעה ושפלות, והוא בחי' בפ"ע, לבד מדת היראה שנת"ל שמקומה ג"כ בבחי' מל'.

ועתה נבוא לענין בהעלותך את הנרות, כי ז' נרות הם ז' מדות שבפסוק לך ה' הגדולה כנ"ל שיש בנש"י, אך זלעו"ז יש ג"כ ז' מדות בנה"ב הנמשכי' אחר תאוות עוה"ז הגשמי, וז"מ דנה"א מלובשים בז"מ דנה"ב, ולכן זהו"ע בהעלותך את הנרות העלאת המדות לך ה' הגדולה והגבורה כו', שכל הז' מדות יהיו רק לה' לבדו בבחי' העלאה מלמטלמ"ע, והנה לך גימט' נשע"ב ופי' לך הוי' הגדולה כו' היינו כשהמדות עולים מלמטלמ"ע בבחי' ביטול והתכללות בנשע"ב זהו לך כו', והיינו שע"י העלאת המדות שבנפש כנ"ל בענין בהעלותך את הנרות גורמי' ג"כ למעלה העלאת המדות שהו"ע לך ה' הגדולה כו' ובחי' כי כל בשמים כו', כל אותיות לך, אלא שבחי' כל הוא מלמעלמ"ט היינו שע"י העלא' כנ"ל נמשך אח"כ נשע"ב מבחי' בינה בבחי' שמים שהן המדות עליונות ומשם לבחי' ארץ ע"י היסוד.

ועתה צ"ל ענין אל מול פני המנורה יאירו ז' הנרות. דהנה אמרז"ל במד"ר שרה הוסיפה על המאורות, נאמר כאן עשיי' צחוק עשה לי אלקים ונאמר להלן ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים ע"כ. ותחלה צ"ל מ"ש מקודם שני מאורות הגדולים ואח"כ כתיב המאור הגדול והמאור הקטון כו', והענין כי שני מאורות הגדולים הם השני שמות דהוי' ואלקי' כמ"ש בזהר ומקרא מלא כי שמש ומגן הוי' אלקים, וכתיב והי' לך הוי' לאור עולם כו', דהנה כתיב גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, עיר אלקינו הוא ירושמ"ע עולם הדבור עליון ושם גדול הוי' כו' דהיינו שע"י אותיות הדבור עליון מאיר התגלות הגדולה דשם הוי' גם בעולמות הנבראים דבי"ע וכמ"ש לע"ל ונגלה כבוד הוי' וראו כו' כי