שכג

בעולם יש במשכן, ברביעי יהי מאורות ברקיע השמים ובמשכן ועשית מנורת זהב, מבואר דבחי' יהי מאורות זהו נגד מנורת זהב ולכן בחי' יהי מאורות נק' מול פני המנורה. וא"כ פי' אל מול פני המנורה יאירו היינו ע"ד מ"ש במד"ר פ' וירא פנ"ג ע"פ צחוק עשה לי ר' לוי אמר הוסיפה על המאורות נאמר כאן עשה לי ונאמר להלן ויעש אלקים את שני המאורות, ועמ"ש ע"פ יהודה אתה בענין בתולה נשאת ליום הרביעי, ועד"ז י"ל פי' ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה שפי' ויעש כן היינו כענין ויעש אלקים את שני המאורות שע"י עשייתו הוסיף על המאורות כמו שרה, ועמ"ש מענין שרה שהוסיפה ע"פ ויעש אלקים את שני המאורות. ולהבין ביאור הדברים. הנה בד"ה בהעלותך את הנרות דתקס"ז פי' בהעלותך שיהי' בבחי' רוח האדם היא העולה למעלה וזהו"ע נר הוי' נשמת אדם כמו הנר שמתנענע למעלה ברו"ש, ועמ"ש מענין נר הוי' נשמת אדם בת"א בד"ה רני ושמחי הראשון. אך הנה כתיב וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה ודוקא רוח האדם היא העולה משא"כ רוח הבהמה, אך אהרן הוא משבעה רועים שהרועה מפרנס את הבהמה דהיינו להעלותה ג"כ בבחי' רוח האדם, לפי כי בהמה היינו שרשה מחיות המרכבה פני ארי' פני שור והרי נאמר ופני אדם לארבעתן ועמ"ש מזה בביאור ע"פ ואלה המשפטים. והכח הזה באהרן ע"י כשמן הטוב כו' זקן אהרן כו' במ"ת נדמה להם כזקן. והנה השמן עולה למעלה וכמ"ש במד"ר פ' תבא מה השמן הוא נעשה עליון וכך ונתנך ה' עליון כו' ולכן ע"י בחי' זו מעלה הנרות שעיקרן ההעלאה ע"י שמן זית זך כו', ועמ"ש בלק"ת סד"ה בהעלותך את הנרות מענין כשמן הטוב, שנק' שמן משחת קדש כו', וע' בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני איך ע"י עסק התורה וד"ס נמשך כח העליי' בנפש כו', וע' בד"ה כי אתה נרי בענין השמן והפתילה והאור.

וענין ז' הנרות הם בחי' לך הוי' הגדולה והגבורה כו' כמש"ש בפרטות בד"ה בהעלותך דתקס"ז. אך פי' לך הוי' הגדולה היינו עליות והתקשרות ז' המדות במקורן ושרשן בבחי' בינה כמ"ש בזח"ג אמור צ"ב א', דהיינו כשהמדות הם מחוברים וקשורי' עם ג"ר הם במדריגה יותר נעלה וכמ"ש בענין והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ולכן נק' ע' רבתי, וע' מזה בלק"ת בד"ה לבאר ענין המסעות פ"ב ע"פ לא יחפוץ כסיל בתבונה ובד"ה השמים כסאי בענין וצדקה תרומם גוי כו' ובהביאור שם, ועי"ז ממשיך כמו"כ למעלה שנמשך אור ג"ר בז"ת. והנה מכ"ז יובן מ"ש רש"י ר"פ בהעלותך חייך שלך גדול משלהם שאתה מטיב את הנרות, עמ"ש מזה ע"פ כי מי יודע רוח בני האדם היא העולה קהלת סי' ג' כ"א, והוא בבוך ירמי' יחזקאל דרנ"ג ע"א, שהקרבנות דוגמת והחיות נושאות היינו מרכבה תתאה מרכבה לבחי' מל', אבל ז' הנרות שהן לך הוי' הגדולה והגבורה כו' זהו"ע מרכבתא עילאה וזהו"ע רוח האדם היא העולה למעלה, ועי"ז נמשך ההמשכה מעצמות אא"ס למעלה מההמשכה שע"י והחיות נושאות שממשיכים מז"א, ע' באג"ה סי' כ"ז ד"ה למה נסמכה, וע' בלק"ת פ' בהעלותך סד"ה הנה השמן נמשך גבי ובכ"ז י"ל עוד, ולכן הקרבנות היו על המזבח החיצון אבל הנרות היו בהיכל סמוך למזה"פ שעז"נ שמן וקטורת ישמח לב * .