קכד

ע"פ ריח בגדיו הנ"ל בענין י"א סממני קטורת שהם נגד י"א ספי' שמלובשים בקליפות דאמאי י"א ולא יו"ד אלא כי י' מלובשים בהם בבחי' גלות והי"א בחי' לבונה זכה הוא המקיף המחי' אותם כו' ע"ש הב' שמעמד ומצב הקליפות אחוריהם אל המקיף ופניהם אל הפנימי וזה נת' פ' שמות ע"פ ויאמר מלך מצרים כו' עד וכל הבת תחיון והמכוון דעם היות שמקבלים חיות מהמקיף כנ"ל הוא רק בצמצום כדי חיותם לכן אחוריהם לבד אל המקיף כו' אבל מהפנימי מקבלים תוס' יניקה והיינו אחר ריבוי הצמצומים ביושר דבי"ע כו' ע"ש ונמצא מובן שבחי' הלבונה שהוא מקיף המחי' אותם זהו רק כדי חיותם המוכרח, והנה כבר נת' דענין הקטורת הוא בחי' אתדל"ת בבחי' מקיף ועי"ז ממשיכים המקיפים דתהו לקדושה ושלא יקבלו מהם החיצונים יניקה ונמצא א"כ בזה נוטלים אפי' חיותם המוכרח להם מבחי' לבונה כו' (מלבד שי"ל שגם התוס' נוטלים מהם ע"י י' סממנים הנשארים שהם מבחי' פנימי כו' אבל העיקר הוא בחי' המקיף, ויובן ג"כ עפי"ז טעם עפ"י הקבלה מ"ש שהקטורת הוא בחי' מקיף דלכאורה אין זכר לזה בכהאריז"ל רק שהקטורת מוחין דאימא, אבל לפי הנ"ל מוכרח הוא שהוא בחי' מקיף והראי' מלבונה ומ"ש שהוא מוחין דאימא מבואר במ"א ע"פ ויושט כו'). ועי"ל טעם אחר מה שע"י הקטורת [נוטלים] חיות המוכרח כו', כי הנה התוס' הוא ע"י חטא כמו חטא עה"ד וכה"ג כו' ח"ו ולכן ע"י מה שהאדם מברר א"ע ונפרד מהרע ומתאוות היתר לוקחי' התוס' כו' לבד אבל אין הדין נותן שיקחו בזה חיותו המוכרח הנקצב לו כי אפי' אחר הבירור הנ"ל נשאר איזה פסולת באדם דקות הרע כו' אבל ע"י הקטורת שהוא בירור עליון יותר הדק הטיב אז לא נשאר מציאות להרע, וע' ע"פ ושדי כמגדלות וע"פ בחרבי ובקשתי וע"פ ואני כו' שכם א' כו' שחרבי בחי' מורגש ההתפעלות וקשתי ביטול וה"ע חיצוני' ופנימי' הנ"ל והקשת הורגת בו אפי' השונא העומד מרחוק והוא כעין מ"ש עד אבוד [הנשארים ו]הנסתרים מפניך דהיינו אפי' דקות הרע כו' רא"ו מ"ה כו' והיינו הענין הנ"ל שעי"ז לוקחים עצם חיותם שהוא רק דקות הרע כי גסות הרע בא ע"י תוס' היניקה במכש"כ ממ"ש וישמן כו' ויבעט כו' וכדאי' בגמ' ס"פ כיסוי הדם נתתי גדולה לפרעה כו' הרי שבעט ע"י הגדולה שהוא תוס' יניקה כו', והנה הקטורת לא הי' קריבה רק במזבה"פ כי בחי' מאדך שהוא הרצון שלמעלה מהשכל משכנו דוקא בפנימי' הלב הנק' מזבה"פ וכן למעלה בירור דקטורת שייך דוקא במזה"פ משא"כ אמזבה"ח דבי"ע הוא הקרבנות בירור נוגה כו', אך בשביל חנוכת מזבה"ח שכל התחלות קשות ולכן בחנוכה זו היה צריכי' להמשיך מקיפי' דוקא והיינו ע"י הקטורת (ואיך יהי' זה בחי' קטורת אמזבה"ח ע' דוגמא לזה מ"ש ע"פ הזהר ויצא אפי' במאנין דילי לא אשתמש אלא במאנין דילך כו' כי מאנין דילי הם כלים דאצי' דאיהו וגרמוהי חד שא"ס ב"ה מיוחד בהן משא"כ מאנין דילך הן כלים דבי"ע שאינן אלקות ובחנוכת המקדש הי' החידוש להיות הגילוי דוקא במאנין דילך כי א"ס ב"ה הוא הכל יכול כו' לכן בשעת החינוך הראיהו חידוש זה ע"ש וכמ"כ הוא ענין הקרבת הקטורת על מזבח החיצון, והמבין יבין שהכל קרוב לענין א' ממש).

יג) ועתה יובן ג"כ שרש ענין הנז"ל (אות ו') שכדי להיות המשכת קטורת שהוא המקיף צ"ל משיחת המזבח בשמן המשחה כו', כי הנה כדי להעלות מ"ן שבבחי' מקיף בכל מאודך בלי גבול א"א להיות רק ע"י סיוע

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.