קכא

כו' נעשה יש יותר בהיותו חכם ומבין כ"ז מדעתו כו' והרמב"ם ז"ל כל מה שהבין יותר האחדות כו' נתבטל יותר והי' שפל בעיניו יותר כמ"ש בס' המדע בההתבוננות שהוא ברי' קטנה שפלה ואפילה עומד לפני תמים דעות כו' והיינו כי באריסטו הי' רק ההשגה בלבד שהוא עדיין בחי' קליפה כי גם כל הקליפות יודעים את ריבונם כו' משא"כ בהרמב"ם ז"ל הי' מוחא של ההשגה שהוא בחי' הביטול כו').

ועד"ז יובן ג"כ שבבחי' הביטול עצמו יש כמה מדריגות זה למעלה מזה שכל א' נק' קליפה לגבי שלמעלה ממנו, כמו הגלגלים וכל צבא השמים יש בהם בחי' ביטול מה שמשתחוים כלפי מערב כי שכינה במערב והוא ביטול חיצוני מאד ועכ"ז הוא בחי' מוחא שבהם ומה שהוא יש ודבר זהו בחי' קליפה למוחא כו' וביטול זה שלהם נחשב לקליפה ויש לגבי ביטול המלאכים רוחנים דעשי' כמו ביטול והשתחואה שבפנימיותו שבטל ממש בכל קומתו כו', ועד"ז ג"כ ביטול מלאכים דעשי' לגבי מלאכי' דיצי' נחשב קליפה לגבי מוחא וכו' וכן יצי' לבריאה ובריאה לגבי אצי' ובאצי' גופא יש מעלות רבות זה למעלה מזה בענין הביטול וכו' ולכן נק' התחתון קליפה לגבי העליון ממנו שנק' מוחא אצלו מצד עומק הביטול יותר וכמו שהפרי נק' מוחא לגבי הקליפה והטעם והמתיקות שבהפרי הוא מוחא לגבי הפרי עצמו ולכן נק' דוקא קליפה ומוחא מפני שהכל נתהווה ע"י בירור הרפ"ח שמתחלה נברר הטוב מק"נ ונכלל בעשי' והפסולת נדחה לק"נ ואח"כ הטוב ומוחא דעשי' חוזר ומתברר שנית ביצי' כו' וה"ז ממש כמו קליפה לפרי שגידולן תחלה יחד ואח"כ מתברר הפרי כו' וכך הוא בחי' השתלשלות העולמות עד רום המעלות וכן הוא ג"כ באדם עצמו כנ"ל בענין ההשגה והביטול כו', וכן הוא ג"כ בבחי' אהבה באלקות אהבה כמים הפנים כו' והוא ודאי בחי' מוח שהרי הוא בחי' אהבה לאלקות ועכ"ז לגבי אהבה דבחי' בכל מאדך שהוא בחי' בלי גבול ותכלית נחשבת בחי' האהבה דכמים הפנים כו' לבחי' קליפה, והיינו כי אהבה דכמים הפנים כו' הוא עדיין בחי' יש שאוהב את ה' מפני שהטיב לו וקרבו כו' משא"כ אהבה דמאדך בלי גבול מצד בחי' א"ס עצמו דכולא קמי' כלא ממש חשיבא כו', וזהו דרך הבירור מלמטלמ"ע שבתחלה צריך להתייגע לשרוף התאוות הגשמיות בבחי' רשפי אש האהבה לה' מאיזה בחי' שתהי' האהבה לאלקות אף שהאהבה זו האלקי' היא ג"כ בבחי' יש עדיין ואדעתא דנפשי' קא עבד הרי הוא בחי' קדושה ומוחא לגבי שאר האהבות דבני חי' ומזוני כו' ואח"כ צ"ל עוד בירור לגלות בחי' אהבה דמאדך שהיא האהבה מצד התבוננות בחי' א"ס ב"ה עצמו כנ"ל שלמעלה מבחי' כי הוא חייך כו' או כמים הפנים כו', וזהו ענין דא קליפה לדא ודא מוחא לדא, מה שבבחי' הנמוכה נק' מוחא הוא נק' קליפה לגבי בחי' עליונה יותר ולכן צריך בירור שנית, ועד"ז יש בירור אחר בירור עד רום המעלות.

יא) ועפ"י כל הנ"ל יובן ענין ההפרש בין בחי' קטורת לבחי' הקרבנות, כי הנה גבי קטורת כתי' ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' שהי' צריך ליקח הגחלים דוקא ממזבח החיצון מלפני ה' משא"כ שאר גחלים שלא מהמזבח אסור לקטורת וזהו הנק' אש זרה בפ' שמיני גבי בני