קיח
ביאור על התורה הנ"ל - זאת חנוכת המזבח
ביאור על התו' נא' למחר ביום א' קודם אור היום
שרש הדברים הנ"ל וגם יובן הפסוק לריח שמניך כו' מהו לריח בתוס' ל' הנה ענין ג"פ קדוש הנ"ל אות ב' קדוש ב' המשכה והארה מקדוש הראשון וכו' הנה נודע ענין צמצום שהי' בא"ס דהיינו בבחי' האור שנכלל במאור ונשאר רק רשימו והיא שרש הכלים אמנם בחי' הקו הנמשך אחר הצמצום הוא הארה מהאור שלפני הצמצום והרשימו רק שנשאר בבחי' קו וביאור זה תמצא במ"א דרוש מיוחד ע"ז, והנה הקו זהו בחי' קדוש הראשון היינו הוי"ו מורה על הקו הנמשך מבחי' קדש ומובדל א"ס ממש האור הכלול במאור ומ"מ קדוש ג"כ פי' מובדל כי הקו אינו מלובש רק בא"ק לבד ואינו מלובש אפי' באצי' וענין א"ק מבואר ע"פ למנצח על השמינית כו' שכל הפרצופים מסתיימים עד האצי' ואיך רגלי א"ק מסתיימים בעשי' אלא כי היא הנותנת שהוא בחי' מקיף שמקיף אצי' ועשי' כאחד ע"ש ביאור הענין, א"כ א"ש דקדוש ומובדל הוא ומכש"כ הקו שמלובש בו, וענין קדוש הב' שהוא המשכה והארה מקדוש הראשון היינו בחי' הארה והמשכה מהקו מתלבש באצי' וגם באור הנשמה דע"ס דבי"ע שהיא אלקות ונק' ג"כ קדוש ומובדל שאינו מלובש אפי' בכלים דע"ס דבי"ע ומובדל מהן כי הכלים דע"ס דאבי"ע שאינן אלקות אין מתלבש בהן הארת הקו רק הארה דהארה וזהו בחי' הקדוש הג' שהוא הארה והמשכה מקדוש הב' דהיינו הוא ג"כ קדוש ומובדל מהנבראי' רק הארה דהארה דהקו מתלבש בכל נבראים נשמות ומלאכים וזהו ענין צבאות שאחר ג"פ קדוש אות הוא בצבא שלו כו', ועוי"ל בפי' קדוש עמ"ש במ"א בפי' אין קדוש כה' שעם היות האור מלובש בכלים עכ"ז הוא ג"כ מובדל כו' א"כ הקו והארה והארה דהארה כו' כולם בחי' קדוש ומובדל מהכלים וד"ל, והנה השרפים בבריאה ושם מאיר חב"ד דאצי' ע"כ משיגים ענין בחי' קדוש ומובדל כו' ואין זה חידוש כ"כ אצלם אבל אופנים דעשי' וחיות שהם ביצי' שאין מאיר שם רק חג"ת נה"י ע"כ מרעישים ברעש גדול מענין הקדוש כו' ועי"ז כמים הפנים הנז"ל אות ג' וגם י"ל שנמשך להן הארה יתירה לפמ"ש באגה"ק איהו וחיוהי בסופו בסיום הקו כו' מאיר ממטה למעלה לבחי' אור הנשמה דמל' דמל' דעשי' כו' ע"ש א"כ הארת הקו ממש מאיר שם כמו באצי' ואלו בבריאה נמשך ע"י בקיעת הפרסא כו' ע"ש וי"ל היינו מפני רעש גדול של האופנים דעשי' כו'.
ח) הנה ענין זה ג"כ בנה"ב הנמשך משמרי האופנים כשהוא בבחי' בכל לבבך בשני יצריך כנז"ל אות א' וזהו ענין הקרבנות שנק' לחמי וממשיך אוא"ס בגופא דמלכא וזהו בחי' פנימי' אך הקטורת הוא בחי' מקיף בחי' ריח ולא מאכל. ולהבין זה י"ל מארז"ל שהקטורת היה מתנה למשה מס"מ וצ"ל למה היה צריך לקבל מתנה זו ממנו ומ"ש משאר המצות שהן מתנות השי"ת לישראל כמרז"ל גבי שבת מתנה טובה יש לי כו'. והנה מתחלה יל"ה מהו ענין הקרבנות ומהו ענין קטורת (ד"ה ויושט המלך לאסתר) כי הנה בקרבנות כתי' אשה ריח ניחוח ופי' בזהר פ' נח רדף ע') אשה תננא ואשא מחוברי' כחדא כו' אך הענין כי הנה סיבת העשן הוא כי העצים ושארי דברים כלולים מד"י ארמ"ע והעיקר ממים רוח ועפר וע"י האש שנאחז בו יוצא ממנו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.