קיג

ג) והנה ע"י הרעש נעשה כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, פי' האדם לאדם כי יש אדם על הכסא דמות כמראה אדם ויש בחי' אדם מתחת לכסא שאפי' פני ארי' פני שור פני נשר הם בבחי' אדם וכמ"ש ודמות אדם לארבעתם ודמות פניהם פני אדם וכמים הפנים לפנים כן לב האדם שלמעלה על הכסא לאדם שמתחת לכסא באתדל"ת דילי' בבחי' רעש גדול כנ"ל, ופי' ופניהם פני אדם היינו שבפנימיותם דבחי' אופנים וחיות הוא בחי' אדם וכמ"כ בנה"ב שבאדם בפנימיותה היא נפש השכלית ועי"ז אתדל"ת בבחי' הנה"ב והשכלי' זהו בחי' לב האדם התחתון אל האדם כו' (וזהו ועשב לעבודת האדם דלכאורה הכתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך שלהיות התפעלות נה"ב הוא ע"י עשב ע"ב שי"ן כמ"ש במ"א אלא דלעבודת האדם היינו בחי' פני אדם שבנה"ב) נמשך אתדל"ע מלמעלה, וביאור ענין אתדל"ע זו יובן ג"כ בענין הקרבנות כי הנה ענין הקרבנות להקריב חלב ודם של הבהמה ע"ג המזבח הוא ג"כ בחי' העלא' נה"ב ששרשה מחיות ואופנים מבחי' פני שור כו', והנה האש הי' מביאים אש שלמטה ועי"ז נחית אשא עילאה ארי' דאכיל קורבנין ארי' מלך החיות להתכלל באש שלמעלה, וכך ג"כ בתפלה בהעלא' נה"ב יש ג"כ בחי' ב' אשות הנ"ל העלאה והמשכה וכו' הנק' אכילת מזבח כמשי"ת לקמן וכן הענין ג"כ למעלה בנשמו' שמיכאל כה"ג מקריב ע"ג המזבח כי הנשמות הן בחי' נבראים מאין ליש וע"י מכאל נקרבים למעלה למעלה ליכלל באצי' דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד (ואתי שפיר ענין זה דלכאורה קרבן אינו רק מבהמה, אך הענין דכתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה פי' שרש הנשמות שבאצי' נק' זרע אדם אבל בירידתם לבי"ע נק' זרע בהמה כמ"ש במ"א ע"פ ואלה המשפטים ולכן עליות הנשמו' באצי' זהו בחי' מיכאל מקריב כו'). (נת' ע"י הרעש לב האדם שעל הכסא לאדם ודמות פניהם פני אדם וכן בנה"ב כו' (וזהו ועשב כו') בתפלה וכמו בקרבנו' אש שלמטה ואש שלמעלה וכן בנשמו' שלמעלה מיכאל מקריב כו').

ד) והנה הקרבת הקרבנות ע"ג המזבח נק' בשם אכילה וכמארז"ל בשתי אכילות הכתוב מדבר א' אכילת אדם וא' אכילת מזבח לפי שהיא בחי' פנימי' אכלתי יערי עם דבשי אבל יש בחי' אחרת והיא בחי' מקיף שהוא ענין הקטורת שהיא רק ריח שהנשמה נהנה בו ולא הגוף שאינו נכנס בגוף כלל בבחי' פנימי' רק בבחי' מקיף מלמעלה (וביאור הענין צ"ל בתוס' ביאור פי' לב האדם לאדם כי הנה אכלתי יערי עם דבשי פי' בזהר פ' פנחס דרמ"ד דקאי על ק"ש כו' ולהבין למה נק' בשם אכילה והענין שכמו עד"מ האכילה היא כדי לחבר הנפש עם הגוף שהרי הם ב' הפכים שהגוף הוא גשמי והנפש הוא רוחני ולכן כדי לקיים חיבורם וקישורם הוא ע"י המזון שנתברר ונהפך לדם ועי"ז גורם השראת הנפש בגוף שהנפש מתלבשת בדם כו' ולכן אם לא יאכל כמה ימים תסתלק הנפש מהגוף, כמ"כ יובן למעלה ענין אכלתי יערי כו' כי הנה בחי' אדם שעל הכסא נק' כלים להיות התלבשות אא"ס בבחי' כלים חס' דרועא ימינא כו' להחיות העולמות ובחי' זו נק' גופין כו' וכמה גופין תקינת לון שאינן ערוך לבחי' האור מא"ס ב"ה המתלבש בהן יותר משאין ערוך הגוף של האדם לגבי הנשמה וזהו וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כו' ולכן כדי שיהי'