קיב

לעומת השרפים, וביאור ענין זה כי הנה פי' וביאור מלת קדוש הוא לומר שהוא קדוש ומובדל בערך שאין לו ערך ויחוס בעלמין שאינו לא בגדר ממלא ולא בגדר סובב דלאו מכל מדות אלין כלל, אך קדוש בוי"ו הוא ענין המשכה מקודש העליון, כי ענין קדש הוא מלה בגרמי' שהוא ענין עצמיות קדושת אוא"ס ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין לו תכלה כו' ואין העולמו' יכולים לקבל אא"ס ב"ה כמו שהוא שהיו בטלים במציאות והיו כלא היו אלא ע"י צמצום גדול להמשיך התפשטות זיו והארה בלבד בבחי' קו וחוט כו' והוא ענין קדוש בוי"ו בבחי' המשכה, אך גם ההמשכה ההיא עדיין היא בבחי' קדוש ומובדל שאין העולמות יכולים להשיג עד שנעשה המשכה והארה דהארה והוא ענין קדוש ב' המשכה והארה מקדוש הראשון, וכן ענין קדוש השלישי הוא ענין המשכה והארה דהארה שנמשך מקדוש ב' ובזה יוכל להיות בחי' הוי' להיות כל הנמצאים העליונים שישיגו יקר תפארת גדולתו ורוממותו לאין קץ באיזו השגה ותפיסא ויתענגו על ה' בהשגתם תענוג נפלא ואעפי"כ נק' צבאות אות הוא בצבא דילי' שאינו בבחי' השגה אלא עד"מ בבחי' אות אחת מענין שלם בהשכלה והשגה שלימה שהאות ההוא אין לו ערך כלל להיות נק' עליו כלל שם השגה אלא רמז בעלמא וכך הוא ענין השגת העולמות ואפי' עולמות עליונים מאחר שהם בבחי' נברא ומחודשים מאין ליש אין להם תפיסא והשגה בו ית' בעצמו ובכבודו שאתה הוא עד שלא נברא כו' ואין להם תפיסא אלא בחיות המתפשט בעולמות להחיותם ולהוותם מאין ליש שהוא בבחי' אות אחת ביו"ד נברא העוה"ב ובה' העוה"ז ואין להם השגה אלא בבחי' יו"ד כו', והנה כאשר האופנים שומעי' את השרפים אומרי' כן מרעישים בקול רעש גדול מחמת ששומעי' דבר גדול שהוא למעלה מהשגתם שאינו נתפס ונקלט בבחי' השגתם בבחי' פנימית רק בבחי' מקיף שאין כח בבחי' כלי השגתם להכיל ההשגה הגדולה והנוראה ההיא אלא נשאר עליהם בבחי' מקיף ומ"מ בבחי' מקיף משיגים שיש דבר גדול ונורא ונמשך מזה רשימו לבחי' פנימיות להיות בחי' רעם ורעש גדול לבד כי כל דבר חידוש שאינו מושג בשכל רק שמ"מ שומע בבחי' מקיף ונכנס רשימו לבחי' פנימי' נעשה מזה התפעלות בבחי' פנימי' לומר ראה זה חדש הוא שאין כח בשכלו לתפוס ולהשיג הדבר ההוא כמו שהוא בעצמו ומזה מתהווה הרעש שמחמת גודל עוצם הדבר הנורא שאין כח בשכלו לתפוס כו' יתהווה לו רעש גדול כו' והשרפים לפי ששרשם ממקום הרעש ההוא כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו ואין השגה זו חידוש אצלם כ"כ לכך אינן מרעישים כי לכן נק' שמם שרפים שכבר נשרפו כו' (וכיוצא בזה גבי חברי דניאל שלא השיגו המראה רק דמזלייהו חזי נפלה חרדה גדולה עליהם יותר מדניאל שראה את המראה כמ"ש במ"א), ולפי שנה"ב שרשה מבחי' אופנים וחיות ע"כ יש בה הכח הזה שתתפעל בבחי' רעש וזהו ענין בחילא יתיר, טוב מאד, יותר מבחי' אהבת הנה"א בעצמה (נת' כח נה"ב לבא לבחי' בחילא יתיר משום ששרשם מאופנים שמתנשאי' ברעש גדול בשומעם ג"פ קדוש מהשרפים קדש ו' המשכת קו"ח וקדוש הב' הארה דהארה והג' הארה דהארה דהארה עיין אגה"ק איהו וחיוהי בסופו כו' והשרפים אין זה כ"כ חידוש אצלם שכבר משיגים זה עומדים ממעל לו אבל האופנים וחיות זה אצלם חידוש גדול לכן מרעישים כי הרעש דוקא מהמקיף כשרק רשימו נכנס כו' וכן בנה"ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.